בתפוצות ישראל נהוג לומר במוצאי שבת את 'ויתן לך' וגו', שהם פסוקים של ברכה, לסימן טוב כדי שיתברכו במעשה ידיהם בתחילת ימי השבוע. מנהג זה כבר הוזכר בספרי הראשונים ומובא ברמ"א (סי רצ"ה, ע"ש במ"ב).
בספר סדר היום כתב: "נוהגין לקרוא פסוקים של ברכה (במוצ"ש) כמו 'ויתן לך' וגו'. וכל המוסיף הרי זה משובח, מפני שתחילת השבוע צריך להראות ענייני טובה וברכה, וסימנא מילתא".
בספר 'צוף הרי"ם' להרה"ק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין מובא שאמר שתיקנו לומר פסוקי ברכה במוצאי שבת קודש, לפי שתיכף אחר השבת מתגרה הסטרא אחרא באדם לשלוט בו לרע ח"ו. ולכן צריך ברכה מן השמים תיכף אחר שעבר יום הקדוש – שבת קודש, שלא יוכלו לשלוט בו כוחות החיצוניים. ופעם הביא מליצה לכך מלשון הפסוקים בברכת יצחק ליעקב: "ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו והנה עשו אחיו בא מצידו", ואחר כך כתוב "גם ברוך יהיה", שהיה צריך תיכף לברכה עוד הפעם מיצחק אביו – כך גם כשיהודי יוצא מהשבת קודש, שהוא כיוצא מאת פני הגבורה ונזר אלוקיו על ראשו, הנה בטרם כילה לצאת נדבקו בו כוחות הסט"א להרע ולהשחית ולצוד ציד להביא ולקטרג למעלה, לכן צריך ברכה.
וכמה צדיקים אמרו שאמירת 'ויתן לך' היא סגולה נפלאה לפרנסה. ומסופר: פעם אחת בא איש אחד אל הרה"ק רבי בנימין זאב מבאלטא (היה תלמידו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ), והיה זה ביום שלישי, והתאונן בפניו שבא לכאן על היריד ואינו מצליח להרוויח כלום. שאלו: אמרת 'ויתן לך' במוצאי שבת? השיב הלה: "לא אמרתי, כי הייתי טרוד". אמר לו: "ואיך אפשרי שיהיה לך 'יריד' טוב ותרוויח מעות כשלא אמרת 'ויתן לך'?! קח סידור בידך, ואמור 'ויתן לך' (אמרי פנחס השלם שער השבת אות ח"י).
כיוצא בזה מובא בשם הרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב שאמר: "מי שאינו אומר 'ויתן לך' במוצאי שבת, איני יודע מאין לוקח פרנסתו במשך השבוע". ולשון דומה מובא בשם הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא: "איני מבין איך יכול יהודי להמשיך פרנסה בכל השבוע אם לא אמר 'ויתן לך' במוצאי שבת". ובקונטרס 'כנפי יונה' להחסיד רבי יונה צלר מובא, שהרה"ק מרוזין אמר: "איני יודע מנין יש ליהודי שפע בכל ימי השבוע אם הוא אינו אומר 'דרור יקרא' בסעודה שלישית ו'ויתן לך' במוצאי שבת. ואם יקשה לך שאנו רואים יהודים שאינם אומרים ובכל זאת יש להם שפע? רע ומר הוא השפע שאינם יודעים מאין הוא בא", עכ"ד.
בכמה ספרים מובא לומר פסוקי 'ויתן לך' בשניים, שכל אחד מברך את חברו הנוכח אתו ואומר 'ויתן לך'. וכבר הובא הדבר בשם הרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב. וב'אגרא דצבי' על אגרא דפרקא (אות מט) כתב ע"פ מה שהובא באגרא דפרקא (שם) שבקריאת פרשת התוכחה יש להקפיד שלא יעמוד ליד הבעל קורא או סמוך לו אדם אחר, דח"ו יכול לינזק – ואם כך הוא בקריאת התוכחה ודאי דמידה טובה מרובה, ולכן מוטב שיושיב את חברו לנגדו, ותחול ברכת 'ויתן לך' על כל אחד. ועוד הוסיפו, שכשאומר ויתן לך וכו' והוא מתפלל בעד חברו שלידו, הרי גם הוא צריך לאותו דבר והוא נענה תחילה (זרע יעקב' אד"א תש"ס). ובספר 'דברי יחזקאל החדש' להרה"ק משינאווא מובא, שטוב יותר שיאמר עם חברו שהוא כהן, שבכך תחול עליו גם ברכת כהן.
(מתוך עלון 'חכו ממתקים')
3/394