שלח לפניהם איש, לעבד נמכר יוסף (תהלים קה יז)
אמר פעם רבנו מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל:
"לכאורה אם נתבונן במהלך פרשת מכירת יוסף נראה שיש דברים שנראים כמיותרים. לשם מה התורה מאריכה בסיפור מהלך העניינים של מכירת יוסף וכל מה שמסביב?
"אלא, התורה באה ללמדנו שכל המאורעות העוברים על האדם – גם אלה שנראים לו בתחילה לרעתו – הכל מסובב מן השמים להביא לו בסוף את הגאולה, כמו שרואים בפרשה אצל יוסף הצדיק, שכל שלב בפני עצמו נראה כרעה עבורו, וכאילו אין קשר בין מאורע למאורע, אך בסוף כל הקצוות נקשרים ומתברר שהכל היה לטובתו, שיהיה מלך ויגאל גם את בני משפחתו…
"את אותו דבר אפשר לראות גם בימינו אנו" – הוסיף מרן ואמר: "הנה החזון איש ישב ולמד בווילנא בשקט ובשלוה, ולפתע החליט יום אחד לעלות לארץ, ללא כל סיבה נראית לעין, ולא הועילו כל הנסיונות להניאו מרצונו זה. בסופו של דבר החזון איש חיזק את כל הישוב החדש, ודאג להחדיר בציבור את קיום המצוות התלויות בארץ. הכל בזכותו. היום אנו יודעים איזה חסד עשה עמנו הקדוש ברוך הוא בעלייתו של החזון איש לארץ.
"אותו דבר היה עם המהרי"ל דיסקין זצ"ל, שהיה רבה של בריסק. משמים גלגלו שסכום כסף שהופקד בידו נגנב וחשדו בו שידו במעל וכך הוצרך לברוח, והגיע לארץ מבלי שידע מה יהיה ואם תהיה לו משרה כלשהי, ואחר כך ראו משמים שנשלח לחיזוק הישוב הישן בירושלים".
בשולי הדברים נוסיף, כי אותו הדבר ניתן לומר על רבינו זצ"ל: משמים נתנו בלבו להגר מבריסק לשוויץ, יחד עם ידידו הגאון רבי משה סולובייצ'יק זצ"ל ללא סיבה נראית לעין, שכן באותה תקופה עדיין לא החלו רוחות המלחמה לנשב, ואת חיוב גיוסו לצבא אפשר היה להסדיר במאמץ גם באופנים אחרים. והנה, בסופו של דבר הנשארים בבריסק הוכחדו בשואה הנוראה, ואת רבינו וידידו הותיר הקדוש ברוך הוא כמגדלור לשארית הפליטה. הגאון רבי משה סולובייצ'יק היה בשעתו תל תלפיות ואבן שואבת לכל שרידי יהדות אירופה, ואילו רבינו עלה ארצה, וזכה להפריח את עולם התורה ולהיות לנו לעיניים לאורך שנים רבות, זכר צדיק לברכה.
בהזדמנות אחרת שח מרן זצ"ל:
"הגרא"מ שך זצ"ל שאל את הרב מבריסק זצ"ל מדוע יש מצות אמונה, שהרי האמונה כל כך פשוטה! והתשובה לשאלתו היא, שמכך שרואים כל כך הרבה אפיקורסים – גם רופאים ומדענים – אם כן מוכרח כי כך טבעו של עולם, שגם בעניין פשוט וברור כל כך, אפשר לעקם את השכל ולא לראות, ולכן יש את מצוות האמונה". והיו שהגדירו את המציאות הזאת, שאנשים יכולים להיות כופרים, כנס הגדול ביותר שעשה הקדוש ברוך הוא. וזהו מגזרת הכתוב בפסוק: "ה' אמר לשכן בערפל".
יהודי שומר מצוות הביא עמו לחדרו של מרן הגראי"ל זצ"ל את אחיו – דוקטור לפיזיקה באוניברסיטה מפורסמת בארצות הברית. הדוקטור טען בפני רבינו: "חיפשתי את הקדוש ברוך הוא ולא מצאתי…". צחק רבינו: "תחפש בבטנך ותמצא! הקדוש ברוך הוא אינו משהו גשמי שמחפשים אותו במיקרוסקופים שבמעבדה שלך… אין צורך לנדוד למרחקים, התבונן כאן בגופך ותמצא את הקדוש ברוך הוא. הבריאה מעידה על הבורא; הבגד מעיד על אורגו".
מספרים מפי השמועה, כי פעם נכנס אדם לרבינו ושטח בפניו שאלות באמונה. אמר לו רבינו: "עליך לדעת כי כל השאלות הן שטויות! כל הקושיות בטלות ומבוטלות מול הקושיה האחת: 'וכי יש בירה בלא בעל בירה?!', זו השאלה הגדולה ביותר!".
עוד הוסיף להסביר לו: "מדוע מכנים את הכופרים 'כופרים בעיקר'? מפני שהשם יתברך הוא עיקר הכל. בלשון בני אדם כיום מכנים 'פתוח' את מי שירד מעט ברוחניות; וכי זה פתוח?! זה סתום! על האדם להיות פתוח, היינו להכיר באמת. ומה היא האמת? שהכל מהקדוש ברוך הוא, והוא מנהיג את העולם ועושה הכל".
הכל בהשגחה
בליל יום טוב ראשון של סוכות פנה רבנו אל נכדו ואמר לו בהתפעלות: "הבט בשלהבות הנרות: חלקן מהבהבות וחלקן דולקות יפה. גם זה מההשגחה העליונה – איזו שלהבת תהבהב ואיזו לא!"
ופעם בחג הפסח, כאשר ישב רבינו ישב בחדרו ועסק בניסי יציאת מצרים, שאלו מישהו מהנכנסים בתמימות: "בשעתו יכלו להרגיש את הקדוש ברוך הוא – כי ראו ענני כבוד, עמוד אש לפני המחנה, בארה של מרים וכן הלאה. אבל היום, איך אוכל להרגיש במוחש את מציאותו?".
השיב לו רבינו: "מי שיביט יראה גם היום נסי שמים! בהחלט אפשר לראות!".
השואל לא הרפה, וביקש דוגמא שדרכה יוכל גם הוא להכיר ניסים של ממש. "זה שאדם מחתן את בתו, זה נס ממש!", השיב רבינו בהתרגשות. "ראה נא מפלאי חסדיו של הבורא בדורנו!".
(ע"פ הספר רבי אהרן ליב)
