דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות ערב חג הפסח תש"פ מתעוררת השאלה הגדולה: כיצד ניתן להגיע כך אל החג? כיצד ניתן לקיים את מצוות 'ושמחת בחגך'? על איזה כפתור לוחצים כדי לעבור ל'מצב שמחה'? – את התשובה לכך נמצא דווקא בחג הפסח! בשולחן ליל הסדר, ובהגדה…

ערב חג הפסח תש"פ מתעוררת השאלה הגדולה: כיצד ניתן להגיע כך אל החג? כיצד ניתן לקיים את מצוות 'ושמחת בחגך'? על איזה כפתור לוחצים כדי לעבור ל'מצב שמחה'? – את התשובה לכך נמצא דווקא בחג הפסח! בשולחן ליל הסדר, ובהגדה…

ככל שחווים יותר את סבל הגלות, כך תגבר שמחת הגאולה
י"א ניסן תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

הרב דוד ברוורמן

כשרצו זקני ירושלים לתאר שמחת נישואין אמיתית, היו אומרים: "מי שלא ראה את שמחת הנישואין של המקובל הגה"צ רבי משה יאיר ויינשטוק זי"ע, לא ראה שמחת חתונה מושלמת מימיו!"

היה זה לפני כמאה ושש שנים, מעט לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים שלטו בארץ ישראל שלטון עריץ ואכזר. הבחור החשוב משה יאיר ויינשטוק היה ידוע כבר אז כעילוי נדיר. (במהלך חייו הוא חיבר 84 ספרים בכל מקצועות התורה). עם הגיעו לפרקו, הוא בא בקשרי שידוכין עם כלתו הצדקנית דבורה.

בינתיים פרצה המלחמה העולמית. בירושלים הוכרז על גיוס כללי. כולם ידעו שהמגויסים למלחמה לא ישובו לעולם. בחורי ירושלים הסתתרו בגגות ובמרתפים. וברחו, בחרדה גדולה, ממקום למקום. החיילים הטורקים היו עוברים מבית לבית, מחדר לחדר, ומחפשים אחריהם. סכנה נוראה ריחפה מעל ראשם, גזר דין מוות הושת על מי שהעז להשתמט. למרבה הצער היו שמצאו את מותם על הגרדום הי"ד. במשך כארבע שנים תמימות חי החתן משה יאיר על גגותיה של ירושלים, ולמד בהתמדה עצומה בתנאי רעב בלתי נתפסים.

המלחמה הסתיימה ב"ה בשנת תרע"ח, ועמה בא הסוף לשלטון התורכי האכזר. בחורי ירושלים יכלו סוף סוף לצאת מ'החורים ומהסדקים'. במהלך המלחמה נפטרו הוריה של הכלה. כארבע שנים תמימות היא ציפתה ליום כלולותיה, וכארבע שנים תמימות בכלל לא התקיימה חתונה בירושלים, וזו היתה החתונה הראשונה.

בערב חג הסוכות, בסוכה הגדולה של בית כנסת 'פרושים' בבתי ורשה, התכנסו כל בני הישוב הישן בהתרגשות אדירה לחגוג יחד את השמחה. כולם חשו כמחותנים ובני משפחה. בסיום החופה הם פרצו בספונטניות בריקוד ענק של אושר. מעגלים, מעגלים, שלא פסקו עד לשעות הקטנות של הלילה, כשדמעות השמחה, דמעות הפחד החרדה, ודמעות התקווה והתפילה, נמהלו יחד לשמחה אחת גדולה (שמעתי מנכדו, בן דודי, הגר"מ ויינשטוק שליט"א).

*

ימים קשים עוברים עלינו. כל מי שלב יהודי פועם בתוכו, נשבר למשמע האסונות הפוקדים את העולם בכלל ואת העם היהודי בפרט. חיים מסתיימים בפתע פתאום. לוויות קטנות וזעירות של יהודים צדיקים המופלגים בתורה ובגמילות חסדים, יוצאות כבסרט נע רח"ל. יהודים רבים שוכבים מונשמים במצבים קשים בדרגות שונות, לרפו"ש בתושח"י. המספרים הקשים והמזעזעים עלו מיום ליום רח"ל. איש אינו יודע מה ילד יום, ואפילו שעה.

החיים היהודים שלנו השתנו והתהפכו מן הקצה לקצה. תחושה המזכירה את תקופת חורבן בית מקדשנו. דרגת הקושי מטפסת ועולה. בתחילה עוד הותר ללמוד ולהתפלל בציבור מצומצם, אך בהמשך, בתי חיינו – הישיבות, תלמודי התורה, בתי המדרשות ובתי הכנסיות נסגרו על מנעול ובריח בזה אחר זה. מקומות שעשרות שנים פעלו 24 שעות כל ימות השנה ננעלו בדמעות. שריד בית מקדשנו – הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה, סגורים ונעולים.

נחמה פורתא מצאנו כשהתכנסנו למניין מצומצם מחוץ לבית כנסת כנזופים, כפי שמשלו חז"ל בסוכה: "משלו משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו"… אך גם זה נאסר עלינו. עברנו להתפלל במניינים מאולתרים בחצרות הבניינים, אך גם זה לצערנו נאסר. וכעת אין תפילה בציבור, אין חזרת הש"ץ, אין קדיש, אין ברכו, אין קדושה, אין ברכת כהנים, אין קריאת התורה, ואין טהרת המקווה לשבת קודש.

"שעריך שוממים מבלי באי מועד". קולות שירת התורה בבתי המדרש הושתקו, ספסלי בית המדרש בוכים. הסטנדרים זועקים יתמות. הלב היהודי רוטט בכאב עצור ורוצה לזעוק: "ריבונו של עולם, עד מתי?!" מבקשים אנו בתפילה: "אמן יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא".

ערב חג הפסח תש"פ, מתעוררת לה השאלה הגדולה, כיצד ניתן להגיע כך אל חג המצות? כיצד ניתן לקיים את מצוות היום "ושמחת בחגך"?! על איזה כפתור לוחצים כדי לעבור אל מצב "שמחה" כשרחובות היהודים שוממים?! אין ניחוחות ססגוניים המאפיינים את החג, אין את חלוקות "קמחא דפסחא" ברחובה של עיר, אין את דודי "הגעלת כלים", לא נזכה לזרוק את החמץ בידינו אל האש של "שריפת החמץ", ואפילו לא נראה ונריח את העשן האופייני…

רק המחשבה להגיע לחג ללא טהרת המקווה… איך ייראו תפילות החג בבית? ההלל היחיד שאומרים בליל יו"ט נאמר בבית? ביחידות? ללא קריאת התורה של יו"ט, יזכור, ברכת הכוהנים של יו"ט, מוסף? אין חשק אפילו ללבוש את בגדי החג – בבית… כיצד נשב בלילה הקדוש והנשגב של השנה – "ליל הסדר", בשמחה ובטוב לבב?

*

את התשובה לתמיהות אלו נמצא, כן, דווקא בחג הפסח! בשולחן ליל הסדר, ובהגדה של פסח.

כשנתבונן במאפיינים של שולחן הסדר נגלה שכולו מלא בניגודים. מחד נפסק בהלכה שצריך לפאר את השולחן בכלים הכי נאים ומפוארים שבבית, ואם אין כלים, שואלים מהשכנים. כמו כן אנו מצווים לשבת ב"הסבה" כבני מלכים. אך כשמביטים על המאפיינים עצמם אנו מגלים מציאות הפוכה:

א. המצות המסמלות מחד את העבדות, כפי הנאמר בהגדה "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים", וכפי שמבארים המפרשים שפרעה האכיל את בני ישראל לאורך שנות העבדות דווקא במצות כי העיכול שלהם איטי, וכן היהודים עצמם אכלו דווקא מצות כי אפייתן מהירה, והם היו במצב מתמיד של "קוצר רוח ועבודה קשה". ומאידך, המצות מסמלות את שיא החירות. בני ישראל יצאו ממצרים כשבצקם על שכמם ולא הספיק להחמיץ.

ב. המרור, מחד הוא המסמל את מרירות העבודה שהיתה במצרים, ומאידך מטבילין את המרור בחרוסת המתוקה

ג. החרוסת, המסמלת מחד את הטיט שעבדו בני ישראל בחומר ובלבנים, ומאידך היא כה מתוקה…

ד. ארבע הכוסות מסמלות את "ד' לשונות הגאולה", ומאידך יש עניין שהיין יהיה בצבע אדום לזכר דם התינוקות היהודים שרחץ בהם פרעה הרשע.

ה. הביצה הצלויה שבקערה מסמלת את קרבן חגיגה שהיו אוכלים יחד עם קרבן פסח, ומאידך ביצה היא מאכל אבלים.

ו. ועיקר העיקרים זו ההגדה עצמה, המתארת את הסבל שעברו בני ישראל, יחד עם שאר הקשיים שעברו אבותינו הקדושים במהלך חייהם.

יש להבין את פשר הניגודים.

נראה לומר שהתשובה נמצאת בדברי דוד המלך ע"ה בשיר המעלות, המתאר את הציפייה ל"שיבת ציון": "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו". דוד המלך מלמדנו את הקו המחבר בין הדמעות לרינה. דמעות של עמל ויזע, ודמעות דאגה וחשש, הן אלו שיִצרו את השמחה. הא בהא תליא – האחד תלוי בשני. כי רק מי שחווה את כל התהליך, הוא אשר ישמח שמחה אמיתית בסיומו הטוב.

רק אנו בארץ ישראל שחווינו את היובש והבצורת, נשמח באמת בכנרת המתמלאת ועולה בימים אלו בחסדי שמים. זר שיביט על ימה זו, יראה עוד ימה נאה, אך אנו שהבטנו בעיניים כלות למראה המים הנסוגים והולכים, ושפתאום החורף כה גשום ומבורך, בו עלתה הכינרת בכמעט שלושה מטרים! וזאת באקלים הים תיכוני, פורצת אצלנו השמחה וההודיה להשי"ת על השפע.

הכלל הוא: "החסר יוצר את המילוי". רק הרַעֵב יודע להעריך את השובע. החַסר את המילוי, והחולה את הבריאות. כדי לשמוח בשמחת הגאולה, עלינו לחוות את סבל הגלות! זו הסיבה ששולחן הסדר מלא בניגודים. ליל הסדר נבנה ע"י חז"ל בצורה של המעבר מסבל הגלות והעבדות אל אורה של הגאולה. רק מי שחש לפחות בדמיונו את קשיי העבד היחיד בסבל השעבוד, יכול להעפיל לשמחה שביציאה ממצרים.

לדוגמא, ב'יחץ' חוצים את המצה לשנים, כי דרכו של עני לחצות את פתו לשנים. ומדוע? כי הוא חווה מניסיונו ימים של רעב, ומזה הוא למד שלא אוכלים את מה שיש באותו רגע, חושבים גם על המחר. נתבונן רגע: עני זה מעולם לא חווה את ההנאה הבסיסית של השובע! הוא חש תמיד את הפחד והחשש של "מה יהיה מחר". היהודי שהיה עבד במצרים לא טעם שביעה מימיו, וכן לא טעם מעולם טעם של לחם רך. זו נקודה קטנה לנסות להרגיש את שמחת הגאולה.

חז"ל ציוונו: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הדרך לראות זאת היא ע"י המחשה והמחזה בדמיון בקשיי העבדות במצרים, כל אחד ממבטו שלו. כך הוא יכול לחוש את שמחת היציאה לחירות.

יתכן שתקופה זו מתרחשת דווקא בסמוך לחג הפסח, כדי שנחוש עד כמה שפע החירות שהרעיף עלינו הקב"ה אינו מובן מאליו.

*

בסיומה של תפילת ערבית האחרונה שקיימנו במניין בחצר הבניין, יצאנו לרחוב כדי לברך את ברכת הלבנה, וכנהוג מסיימים בריקוד בשירת ההודיה להקב"ה "טובים מאורות שברא אלוקינו". והנה, הידיים אינסטינקטיבית נשלחו האחת לשניה, אך לצערנו נזכרנו מיד במה שאמרנו כעת: "ואיני יכול לנגוע בך"… הרהרתי לעצמי: ריקוד כה חביב ושגרתי מידי חודש, פתאום גם בשבילו צריכים זכויות…

ייתכן שאת החג נחגוג בתנאים שונים וחריגים ממה שהורגלנו עד כה. אין לנו שליטה על הנגיף. עלינו לציית להוראות ככתבן וכלשונן. אך שליטה על "מצב הרוח" ניתנה לנו לחלוטין. עלינו לקבל בהכנעה את המצב שזה רצונו יתברך. כאן אנו 'נבחנים', האם נדע להעצים את ה'יש' ולהודות עליו, או להתלונן על ה'אין'.

אין זה מן החכמה להיות בשמחה ובטוב לבב כאשר אנו נמצאים בתנאים האופטימליים. שהרי מהו ההבדל המהותי שבין עבדות לחירות? חירות במובן העמוק שלה, זו הבנה שאנו שולטים על תכונות נפשנו ושום דבר חיצוני לא ישפיע עלינו. היכן שלא נהיה, יש לנו את הקב"ה השומר עלינו ואוהבנו. או אז "נגילה ונשמחה בו". היכן שלא נהיה יש לנו את התורה הקדושה. אז – "נשמח ונעלוז בדברי תורתך".

יש כאן עניין של החלטה: אנו מחליטים לקבל את הכל מאת ה' יתברך ולשמוח במה שיש. כי שמחה לא תלויה בתנאים! כי אם בהרגשה פנימית של "עבדו את ה' בשמחה" ללא תנאים. כמו שאנחנו, היכן שאנו.

בעז"ה נזכה שהתקופה הזו תעבור במהירות, הנגיף ייעלם והחולים יבריאו. עלינו לצאת מן הבידוד אנשים חדשים. עם מבט של הודיה על כל מה שהיה נראה עד כה מובן מאליו. נרשום לעצמנו כמה דברים נלקחו או נאסרו עלינו עד כה, כדי להודות מעומק הלב לבורא עולם על שקיבלנו אותם חזרה.

השנה במיוחד עלינו לא להסתפק בחזרה לשגרה, אלא לבקש, לדרוש, להתחנן, לזכות לאכול מהזבחים ומהפסחים ברוב עם ובהדרת מלך, "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים"… בבית מקדשנו. בביאת משיח צדקנו במהרה אמן.

(מתוך 'היא שיחתי')

הודיה חג משיח פסח שמחה

אולי גם יעניין אותך

"אם תוכל לחוש סיפוק עצום כשרק אתה והגמרא נמצאים בעולם, תדע שתוכל לצאת לדרך!"
האווירה המיוחדת בשעות המבחן, וההתרגשות לקראת תחילת לימוד הלכות שבת
בחצרות קדשנו:
"המשטרה הגיעה אליכם?"... "נתנו לכם קנס?"...
היה בחור אחד שלא למד גמרא וניגש לקבל שיריים, וכששאל אותו הרבי אם הוא למד גמרא השיב בשלילה...
נדיר! מרן הרב קנייבסקי בהלווית מרן הרב שטיינמן זצוק'ל
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
ויקהל

שיעור לפרשת ויקהל-פקודי

צפו בשיעורו של הרב שלמה לוינשטיין שליט"א

חדשות דרשו

הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, גאב"ד שערי הוראה ורב מערב העיר ב"ב: "ספר המפתח יחזק את מהפכת לימוד הלכה שהוביל ארגון דרשו"

לרגל הוצאת ספר 'המפתח' עלו צוות העורכים למעונו של הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, שהינו גם מוותיקי מגידי

יומא דהילולא

צפו: הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט''א לרגל הילולת החידושי הרי"ם

הילולות צדיקים - החידושי הרי"ם - הנהגה בתורה

יומא דהילולא

בהגיע כוחות ההצלה לזירת התאונה, דבר ראשון שלחו לתוך הרכב שמיכות כדי הנוסעים לא יקפאו בקור הנורא. ברגע שהשמיכה הראשונה הוכנסה מבעד לחלון, קפץ אבי הק' כנשוך נחש וזעק בקול...

יִרְאַת ד' אֲלַמֶּדְכֶם – ליומא דהילולא של כ"ק אדמו"ר מסקולען זצ"ל

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
2/160
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר