לדעת השולחן־ערוך, המתפלל עם הציבור וסיים ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה לפני החזן - לא יענה אמן על ברכת החזן, כיון שהדבר נחשב ל'הפסק' בין הברכה לדבר שמברכים עליו, דהיינו בין ברכות קריאת־שמע לקריאת־שמע, ועל כן יש להקפיד לסיים את הברכה יחד עם החזן; ולכתחילה יש לנהוג כן גם בברכת 'יוצר־אור', אך בדיעבד, אם סיים לפני החזן, יענה אמן על ברכתו. [סימן נט, סעיף ד, ס"ק כד, וביה"ל ד"ה ולא]

לדעת הרמ"א, מותר לענות אמן על ברכת 'אהבה רבה' בינהּ לבין קריאת־שמע, ואין הדבר נחשב ל'הפסק' בין ברכת המצוה לקיום המצוה, כיון שאין ברכה זו מיוחדת לקריאת־שמע, שהרי אין מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על קריאת שמע"; וכל־שכן שמותר לענות אמן על ברכת יוצר־אור של החזן. ולכתחילה רצוי לסיים את ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה יחד עם החזן. [סימן נט, סעיף ד וס"ק כה; ביאורים ומוספים דרשו, 21]

אף לדעת הרמ"א אין לענות אמן בין 'אהבה רבה' לקריאת־שמע אלא על ברכת 'אהבה רבה', או על ברכה שעניית אמן עליה מותרת גם 'באמצע הפרק' של ברכות קריאת־שמע, כגון ברכת 'שומע תפילה'. ומאידך, אם כבר קיים את מצות קריאת־שמע לפני התפילה, מותר אף לדעת השולחן־ערוך לענות אמן על כל ברכה ששומע, כיון שבאופן זה אינו מפסיק בין הברכה לקיום המצוה. [סימן נט, ס"ק כה; ביאורים ומוספים דרשו, 22-23]