זה עתה סיימנו שבעת ימים של אכילת מצות, כשרות למהדרין מן המהדרין במיטב הדקדוקים. עתה, בשבוע בין הזמנים שלפתחנו, מגיע תורה של מצוות 'נסיעה כשרה', שכל המרבה להדר בה הרי זה משובח. והנה סיפור מיוחד הקושר בין שתי מצוות אלו.
וכך מספר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א:
אחד מגדולי הצדיקים שבירושלים קרתא דשופריא בדור שלפנינו, היה הגה"צ רבי דוד בהר"ן זצוק"ל, מחשובי וותיקי תושבי שכונת 'שערי חסד' המעטירה, שהיה מפורסם בירושלים בהנהגותיו הקדושות, ובחומרותיו הגדולות בכל דבר וענין למהדרין מן המהדרין!
בסדרי אפיית המצות של פסח, היתה לו לר' דוד חומרא ישנה מקדמת דנא, להשתמש אך ורק במצות שנאפו בתנור ראשון בלבד, שכידוע יש בהם יותר הידור משאר המצות. לצורך כך היה עליו להופיע בשערי מאפיית המצות בשעה מוקדמת מאוד, כדי 'לתפוס' את תחילת היום במאפייה, ולקבל את מצותיו מאפיית 'תנור ראשון' שביום.
המאפייה ממוקמת היתה באזור התעשיה שבשכונת 'גבעת שאול', ולכך היה על הצדיק לעשות את דרכו בשעה מוקדמת מאוד משכונת 'שערי חסד' הרחוקה עד גבעת שאול. האוטובוס היחיד שקישר בין שתי השכונות הללו היה קו מס' 11, שהסתובב בין שכונות רבות ובין היתר הגיע גם לגבעת שאול.
אולם, היתה לו לר' דוד 'חומרא' מיוחדת במצות שמירת העיניים, שהיה נוהג סלסול בעצמו בכל פעם שעלה לאוטובוס להתיישב במושב שמאחורי הנהג בדווקא! מכל מושבי האוטובוס הרבים לא מצא לו ר' דוד מקום מהודר ומתאים לישיבה כי אם מאחורי הנהג בלבד, שם יכול היה להיזהר ממכשולות. ובאם הבחין שאותו מקום שאחורי הנהג כבר תפוס, היה ממתין לאוטובוס הבא.
והנה באותו בוקר השכים רבי דוד והזדרז להגיע אל תחנת קו 11 עם שחר, כדי להגיע במהרה אל המאפייה, שם יוכל 'לתפוס' לו את 'תנור ראשון' כדרכו. אך להוותו כשהגיע האוטובוס הבחין ר' דוד שהמושב שמאחורי הנהג כבר תפוס, ואם כן נמצא שכל האוטובוס כולו 'נפסל' לנסיעה, אף שהיה רובו ריק לגמרי בשעה מוקדמת כזו. הוא נאלץ עתה לעמוד בהמתנה ארוכה נוספת בתחנה עד שיגיע האוטובוס הבא ויימצא בו מקום המושב שמאחורי הנהג פנוי.
מלווהו של ר' דוד בדרכו חשש שמחמת האיחור עלולים הם להפסיד את שעת פתיחת המאפייה ולזכות בתנור ראשון, הוא שאל אפוא את ר' דוד אולי ניתן פעם אחת לוותר על 'חומרת הידור' זו ולעלות כך על כל אוטובוס שיבוא, שהרי מפסידים הם כבר את כל המצות של 'תנור ראשון'!
חייך רבי דוד הצדיק ואמר: המטרה איננה מקדשת את האמצעים!… עדיף לי לאכול מצות רגילות ללא ההידור של 'תנור ראשון', ולא ליפול חלילה בפגם העיניים ולהילכד ברשת שפורש היצר הרע לחטוף את העיניים של איש ישראל קודש! בכל שנה אוכל אני מצות מהודרות של 'תנור ראשון', והשנה אוכל מצות מהודרות של "שמירת העיניים". המתין אפוא ר' דוד עוד שעה ארוכה בתחנה, עד שהגיע 'אוטובוס כשר' שניתן לשבת בו מאחורי הנהג כמנהגו בקודש!
למותר לציין שלא הפסיד ר' דוד באיחורו באותו יום ולא כלום, ובאורח פלא לא הגיע אף אדם באותו יום בבוקר אל המאפייה, ועל אף שהגיע ר' דוד בשעה מאוחרת ביום זכה הוא לקבל את המצות של 'תנור ראשון', וכמו שנאמר (תהלים קמה, יט) "רצון יראיו יעשה"!