פרשיות אלו של בנית המשכן וכלי הקודש והמקדש והמסתעף, אין מתאים יותר מלהביא זעיר מזעיר על ציפייתו הגדולה של רבינו שליט"א לבנין הבית במהרה בימינו.
לפני כעשור שנים, החל רבינו בכתיבת יצירת הענק 'דרך חכמה' על הלכות עבודה וקרבנות להרמב"ם, על פי התוכנית הוא חישב לכתוב כמו 'דרך אמונה' שעל זרעים, באותה מתכונת לעשות גם על קדשים. הוא החל איפה, בעבודת נמלים של ממש, לקבץ פסקי הלכות באופן מסודר מכל ספרי חזון איש, בכתב יד ובעל פה, במה שנדפס ובמה שתחת ידו בכתב יד, מפי השמועה ומה ששמע מעצמו, וכך סידר לו אלפי פסקים על ספר הרמב"ם מבית הבחירה ועד סוף. בשלב שני- החל רבינו לסדר פסקי הלכות של הראשונים ואחרונים ז"ל על סדר הרמב"ם, כשהוא משלב את פסקי החזון איש בכל מקום מתאים. ולצידם הוסיף חידושי סוגיות הנוגעים לאותו ענין, אותם כתב ב'באור ההלכה'. לאחר תקופה של כמה שנים הופיע 'דרך חכמה' כרך ראשון.
בהקדמה לספר כותב רבינו דבר לא ידוע בשם רבינו החפץ חיים ז"ל 'שהלימוד והעסק במצוות הבלתי נהוגות בזמן הזה, יותר הכרחי ויותר נבחר מהלימוד בהמצוות הנהוגות, כי אחר שלשלמותנו צריכין אנו לעיון ולמעשה בכל חלקי תורתנו הקדושה, ובזה החלק הבלתי נוהג, אי אפשר בו המעשה והעיון והעסק בו יספיק לנו לעיון ולמעשה יחד' עכ"ל
מסופר ('מנחת יהודה') , כי כשעסק בהלכות הציץ שלבש הכהן גדול, הסתפק רבינו בדברי התוס' (סוכה ה' א') הדן בשיעור הציץ, וכותב בתוך הדברים שסתם מצח הוא שני אצבעות, וחכך רבינו בדעתו האיך הדברים עולים עם המציאות, הרי המצח רחב יותר משני אצבעות, וחשב ליישב אולי הכוונה למצח של נער בר מצווה שראוי להיות כהן גדול. בעודו עסוק בסוגיא זו נכנסו אל החדר אב ובנו הנעשה בר מצווה בימים אלו... מיד ניגש אליו רבינו והניח את היד על המצח וראה כי אכן זהו שני אצבעות. שביעות רצון נראתה על רבינו ומיד בירך את הנער בחום...
לפני ימים ספורים בא אל רבינו יהודי לשאול שאלה כל שהיא, בתוך הדברים הבין רבינו שהוא כהן, והבחין בו שהוא לבוש משקפיים, האיר לו רבינו כשבת שחוק על פניו, הלא תדע כי אתה פסול לעבודה בבית המקדש, שכן בעל מום אתה שאינך רואה בלי משקפיים...
בצעירותו, חשב רבינו לחבר קונטרס מקיף על כל ענייני 'במה' שהיה בזמן שהיו ישראל מקריבין עליה קורבנות. ואכן העלה כמה מחידושי תורתו בשיח השדה (חלק ג', מנחות ובעוד מקומות).
אנו מבקשים בכל יום בסיום תפילת שמונה עשרה 'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך', והקשה רבינו שליט"א , וכי מה שייכות בין תפילה לבנין בית המקדש לבין תן חלקנו בתורתך, אלא יישב רבינו, ישנם חלקים רבים בתורה שקשה לנו להבינם כל זמן שאין בית המקדש על מכונו, כגון סדרי העבודה על כל הפרטים והמון עניינים, עד שלא רואים ממש קשה מאוד מאוד להבין אותם, וגם כשבית המקדש בנוי הרי כל מי שהיה רואה את העבודה המיוחדת של מלאכת שמים היה מכוון גם הוא למלאכת שמים ועוסק בתורה (תוס' ב"ב כ"א א) וזהו איפה עומק הבקשה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך. אמן ואמן
(מתוך דברי שי"ח 162)
לפני כעשור שנים, החל רבינו בכתיבת יצירת הענק 'דרך חכמה' על הלכות עבודה וקרבנות להרמב"ם, על פי התוכנית הוא חישב לכתוב כמו 'דרך אמונה' שעל זרעים, באותה מתכונת לעשות גם על קדשים. הוא החל איפה, בעבודת נמלים של ממש, לקבץ פסקי הלכות באופן מסודר מכל ספרי חזון איש, בכתב יד ובעל פה, במה שנדפס ובמה שתחת ידו בכתב יד, מפי השמועה ומה ששמע מעצמו, וכך סידר לו אלפי פסקים על ספר הרמב"ם מבית הבחירה ועד סוף. בשלב שני- החל רבינו לסדר פסקי הלכות של הראשונים ואחרונים ז"ל על סדר הרמב"ם, כשהוא משלב את פסקי החזון איש בכל מקום מתאים. ולצידם הוסיף חידושי סוגיות הנוגעים לאותו ענין, אותם כתב ב'באור ההלכה'. לאחר תקופה של כמה שנים הופיע 'דרך חכמה' כרך ראשון.
בהקדמה לספר כותב רבינו דבר לא ידוע בשם רבינו החפץ חיים ז"ל 'שהלימוד והעסק במצוות הבלתי נהוגות בזמן הזה, יותר הכרחי ויותר נבחר מהלימוד בהמצוות הנהוגות, כי אחר שלשלמותנו צריכין אנו לעיון ולמעשה בכל חלקי תורתנו הקדושה, ובזה החלק הבלתי נוהג, אי אפשר בו המעשה והעיון והעסק בו יספיק לנו לעיון ולמעשה יחד' עכ"ל
מסופר ('מנחת יהודה') , כי כשעסק בהלכות הציץ שלבש הכהן גדול, הסתפק רבינו בדברי התוס' (סוכה ה' א') הדן בשיעור הציץ, וכותב בתוך הדברים שסתם מצח הוא שני אצבעות, וחכך רבינו בדעתו האיך הדברים עולים עם המציאות, הרי המצח רחב יותר משני אצבעות, וחשב ליישב אולי הכוונה למצח של נער בר מצווה שראוי להיות כהן גדול. בעודו עסוק בסוגיא זו נכנסו אל החדר אב ובנו הנעשה בר מצווה בימים אלו... מיד ניגש אליו רבינו והניח את היד על המצח וראה כי אכן זהו שני אצבעות. שביעות רצון נראתה על רבינו ומיד בירך את הנער בחום...
לפני ימים ספורים בא אל רבינו יהודי לשאול שאלה כל שהיא, בתוך הדברים הבין רבינו שהוא כהן, והבחין בו שהוא לבוש משקפיים, האיר לו רבינו כשבת שחוק על פניו, הלא תדע כי אתה פסול לעבודה בבית המקדש, שכן בעל מום אתה שאינך רואה בלי משקפיים...
בצעירותו, חשב רבינו לחבר קונטרס מקיף על כל ענייני 'במה' שהיה בזמן שהיו ישראל מקריבין עליה קורבנות. ואכן העלה כמה מחידושי תורתו בשיח השדה (חלק ג', מנחות ובעוד מקומות).
אנו מבקשים בכל יום בסיום תפילת שמונה עשרה 'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך', והקשה רבינו שליט"א , וכי מה שייכות בין תפילה לבנין בית המקדש לבין תן חלקנו בתורתך, אלא יישב רבינו, ישנם חלקים רבים בתורה שקשה לנו להבינם כל זמן שאין בית המקדש על מכונו, כגון סדרי העבודה על כל הפרטים והמון עניינים, עד שלא רואים ממש קשה מאוד מאוד להבין אותם, וגם כשבית המקדש בנוי הרי כל מי שהיה רואה את העבודה המיוחדת של מלאכת שמים היה מכוון גם הוא למלאכת שמים ועוסק בתורה (תוס' ב"ב כ"א א) וזהו איפה עומק הבקשה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך. אמן ואמן
(מתוך דברי שי"ח 162)
