כפי שלמדנו, ניתן להשלים תפילה חסֵרה בסמוך לתפילה שלאחריה. ואם החסיר תפילה שאין צריך לומר בה 'יעלה ויבוא', או 'על הניסים', ובתפילה שלאחריה צריך לאומרם - יאמרֵם גם בתפילת התשלומין; ואם לא אמר - יצא ידי חובה. ואם לא אמר 'יעלה ויבוא' בתפילה הראשונה, אלא בתפילה השניה בלבד - צריך לשוב ולהתפלל תפילת תשלומין, כיון שניכר שהתפילה הראשונה היתה לתשלומין, והמקדים את תפילת התשלומין לתפילת החובה אינו יוצא ידי חובת התשלומין; ואם התכוון במפורש שהראשונה תהא לחובה והשניה לתשלומין - יצא ידי חובה. [סעיף ט, ס"ק כו-כז; ביאורים ומוספים דרשו, 55 ו־61]

המחסיר תפילת מנחה של ערב שבת - יתפלל פעמיים ערבית של שבת. ואם התפלל תפילה של חול לשם תשלומין - יצא ידי חובה; אך אם הקדים את התפילה של חול לתפילת השבת לא יצא ידי חובה, כיון שהקדים את תפילת התשלומין לתפילת החובה של אותה שעה, ובאופן זה אין יוצאים ידי חובה, כנ"ל. וכן אם טעה וקיבל שבת לפני תפילת מנחה - יתפלל ערבית של שבת פעמיים, אך באופן זה, אם טעה והתפלל מבעוד יום תפילה של חול לשם מנחה, וטרם התפלל ערבית - יתכן שיצא ידי חובה, כיון שעדיין יום הוא. ויש שהסתפק אם ראוי שיעשה 'התרת נדרים' לקבלת השבת, ויתפלל מנחה כרגיל. [סעיף ט וס"ק כה; ביאורים ומוספים דרשו, 54]

המחסיר תפילת מנחה של שבת - יתפלל פעמיים ערבית במוצאי שבת, ואם התפלל תפילת מנחה של שבת לשם תשלומין - לא יצא ידי חובה. ולא יאמר 'אתה חוננתנו' בתפילת התשלומין, משום שמבדיל כבר בראשונה, ואין צורך בהבדלה נוספת. ואם לא הבדיל גם בראשונה, ואכל בטרם הבדיל על הכוס - אשר באופן זה קנסוהו שצריך לשוב ולהתפלל ערבית (ראה שולחן ערוך סימן רצד, סעיף א) - יצא ידי חובת התשלומין. ואם הבדיל רק בתפילה השניה - לא יצא ידי חובת התשלומין, כיון שניכר שהראשונה היתה לשם תשלומין, ובאופן זה אין יוצאים ידי חובה, כנ"ל; ואם התכוון במפורש שהראשונה תהא לחובה והשניה לתשלומין - יצא ידי חובה. [סעיף י וס"ק כח, כט ו־לא; ביאורים ומוספים דרשו, 62]