הרב ישראל יעקב פרבר שליט"א הרב יהודה לייב שטיסל שליט"א, מחברי ספר "המנהג"
כמבואר בגמרא(סוכה נא.) שכל מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו
ושמחתם לפני ה' אלקיכם
ובראשונים ביארו טעם השמחה שהיו נוהג בזמן שבית המקדש קיים, שבחג הסוכות נצטוינו במצות ניסוך המים, ויש לקיימו בשמחה כמו שכתוב 'ושאבתם מים בששון' לכן היו שמחים כל הלילה בשביל ניסוך המים (רש"י מס' סוכה דף נ.). והרמב"ם (הל' לולב פ"ח) כתב הטעם ששמחים בחג הסוכות לקיים מה שכתוב בתורה (ויקרא כג, מ) 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים'.
ובספר "אלף למטה" (סי' תרכה אות קח) כותב שעיקר השמחה הוא, כמבואר ב"מדרש תנחומא" (פר' אמור, ל) עה"פ 'ולקחתם לכם ביום הראשון' שהוא ראשון לחשבון עוונות, כלומר שחג הסוכות הוא גמר מחילת עוונות של יום הכיפורים כמובא. וכן כתב גם הרה"ק מצאנז זצ"ל בספרו "דברי חיים" (לסוכות יום ג') שלזה גדלה השמחה כל כך כי ביום הכיפורים מצילנו הקב"ה מידי היצר הרע ועבירות נעשו זכויות לכן תגדל מאוד השמחה.
מקור המנהג
הנה לא נמצא במקורות קדומים שהיו עושים 'שמחת בית השואבה' לאחר חורבן ביהמ"ק, והמקור הראשון שמצינו הוא לפני כשלש מאות שנה בתקנות שהנהיג הגה"ק רבי חיים אבולעפיא זי"ע בעיר איזמיר שבלילות חול המועד יעשו שמחת בית השואבה זכר למקדש וידליקו נרות רבות בבתי הכנסת וינגנו כמו ב' שעות פזמונים וירקדו זקנים ואנשי מעשה כאשר היו עושין במקדש, ומובטח שהשמח בשמחת בית השואבה יהיה שמח בכל השנה ("חיים וחסד" סי' יא).
ט"ו שיר המעלות
בהרבה קהילות נוהגים בשמחת בית השואבה לזמר את הט"ו מזמורי 'שיר המעלות' שבספר תהילים (קאפיטלעך קכ – קלו) בזמר ונגן ובמחולות וריקודים, ובפשטות הטעם שאומרים דווקא אלו קאפיטלעך, כדוגמת שירת הלווים שעמדו בשמחת בית השואבה על ט"ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהלים, וכן מובא ב"מנהגי המקובלים חסידי בית קל" מיסודו של הרש"ש שהיו משוררים מזמורים אלו, וכך הנהיג הגר"א מווילנא זי"ע בבית מדרשו ובעקבותיו נהגו כן בישיבת וואלאזין.
ומנהגם של צדיקי קארלין סטאלין היה לומר פסוקי 'שיר השירים' עד שגומרים אותו בליל הושענא רבה, הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידינוב זצ"ל נותן טעם לשבח על סדר הפסוקים שאומרים בכל לילה, כי בליל א' אומרים עד פסוק 'בצלו חמדתי וישבתי' שהכוונה לצל סוכה, בליל ב' אומרים עד פסוק 'עד שהביאתיו אל בית אמי' שגם הכוונה על הסוכה, בליל ג' עד 'שמחת לבו' שהכוונה על חג הסוכות זמן שמחתינו, בליל ד' עד 'ויאכל פרי מגדיו' הרומז על האתרוג ומיניו ("משמרת שלום").
ומנהגו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע היה לחלק את הט"ו מזמורים בין כל לילי החג, ובכל לילה שרו ב' או ג' מזמורים וגמרו אותו בליל הושענא רבה, וכך נהגו הדברי חיים מצאנז זי"ע והרה"ק רבי אלימלך מטאהש זי"ע וכן הוא המנהג בבאבוב. והרה"ק מראפשיץ זי"ע היה מזמר כן בעת עריכת שולחנו הטהור בימי החג וכך נהגו בניו מדז'יקוב ומעליץ.
פיוטי ימים נוראים
ויש הנוהגים לזמר בליל החג בשמחת בית השואבה פיוטים מתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, כמובא בספר "ביכורי יעקב" (סי' תרסא סק"ג) שאנשי מעשה ינדדו שינה מעיניהם בלילי חול המועד ויאמרו שירות ותושבחות מפיוטי ר"ה ויו"כ שעיקרן שבח ותהילה להשי"ת, וכן הוא ב"יסוד שורש העבודה".
ובספר "ישמח ישראל" (לשמחת בית השואבה אות יב) כותב שכמו בכיות של יוה"כ מתקנים הבכיות שהן מסטרא אחרא ר"ל כך בשמחה של שמחת בית השואבה מתקנים השמחה וההולות של כל השנה שהיו שלא לרצון ה'.