יום ראשון ז' באייר תשע"ט
מאיזה מספר שליבות נחשב סולם לכָּבֵד?
כפי שלמדנו, שתי חצרות שמחיצה מפרידה ביניהן – אינן יכולות לעשות 'עירוב חצרות' זו עם זו, אלא כשיש ביניהן פתח, או חלון, הראויים לשמש למטרתם. ואם העמידו סולמות משני צידי המחיצה, באופן שניתן לעבור מחצר לחצר בקלוּת – הרי זה כאילו יש פתח בין החצרות, והן יכולות לערב זו עם זו.
ואין סולם נחשב כפתח אלא כשאינו מיועד להסרה ממקומו בשבת – אף אם עתידים לעשות כן לאחר השבת – מחמת כובדו, כלומר, שאינו ניטל ביד אחת; והיינו, כשיש בו ארבע שליבות, אשר באופן זה על פי רוב הוא כבד, או כשעמודיו ושליבותיו כבדים מהרגיל. וכל שכן אם הסולם מחובר לקרקע או למחיצה. אולם, כשהוא מיועד להסרה בשבת, הרי זה כאילו הסולם אינו מוצב שם, ואינו נחשב כפתח.
[שו"ע שעב, ח, משנ"ב סג, סו, סז ו־סח, ושעה"צ מב]
באיזה אופן נחשבים סולמות כפתח בין שתי חצרות?
בהמשך לאמוּר: אין הסולם נחשב כפתח אלא כשרוחבו לפחות ארבעה טפחים, כרוחב המינימלי הנדרש לפתח; ועמודי הסולם – שבהם תקועות השליבות – מצטרפים להשלמת המידה של ארבעה טפחים. ואין מידה לעובי השליבות.
וכמו כן, אין הסולם נחשב לפתח אלא כאשר שליבתו העליונה מגיעה עד לטווח של פחות משלושה טפחים מראש המחיצה. ואם עמודי הסולם נמשכים מעבר לשליבה העליונה, ורק הם מגיעים לטווח הנ"ל, אין די בכך.
וכמו כן, אם הסולם מוטה ועומד בשיפוע, אין די בכך שאילו היו מעמידים אותו בזקיפה היתה השליבה העליונה מגיעה לטווח הנ"ל; אלא נדרש שהשליבה העליונה תגיע לטווח הנ"ל במצבו הנוכחי של הסולם.
[שו"ע שעב, ח, משנ"ב עב, שעה"צ מה, וביה"ל ד"ה כותל; ביאורים ומוספים דרשו, 47]
מהו המרווח המקובל בין שליבה לשליבה בסולם?
בהמשך לאמוּר: יש אומרים שאין סולם נחשב כפתח, אלא כשהמרווח בין הקרקע לשליבה התחתונה, וכן בין שליבה לשליבה, הוא פחות משלושה טפחים; מפני שכך דרכו של סולם, ובמרווחים גדולים יותר אינו נחשב כסולם; ויש חולקים.
ובנוגע למרחק שבין הסולמות שמשני עברי המחיצה: אם רוחב ראש המחיצה הוא פחות מארבעה טפחים, כך שלא נוח להלֵּך עליו – צריך שלא יהיה ביניהם מרחק אופקי של יותר משלושה טפחים.
ואם רוחב ראש המחיצה הוא ארבעה טפחים או יותר – כיון שנוח להלֵּך עליו, נחשבים הסולמות כפתח אף אם הם רחוקים מאוד זה מזה, משום שבאופן זה נחשב ראש המחיצה כולו כחלק מהפתח, או כעין 'גַג' ששתי החצרות פתוחות לתוכו.
[שו"ע שעב, ח, ומשנ"ב סב, סג, סד ו־סה; ביאורים ומוספים דרשו, 44 (וראה עוד שם), 46 ו־76]