"שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ" (דברים ה', י"א)
כתב הקורח בפירושו על התורה: שמור מלא "ו", לכך ו' לילות אומרים במעריב "שומר עמו ישראל לעד" אבל בשבת אומרים "פורס סוכת שלום" ולוחשים "ושמרו בני ישראל את השבת", לומר שזכות שבת שומרת בלילי שבת. לכך אדם שאירע לו חולי בשבת צריך רחמים יותר מבחול לפי שהפושעים הנינוחין מהגיהנום בשבת פנויין ויוצאים ומזיקים ומה שהנשמות מזיקים לא ניתן רוב פעמים לרפואה, לכך יזהר מאוד כל אדם מלילך יחידי בליל שבת מפני המזיקים והנשמות, ע"כ.
ותלמידו רבי יהודה החסיד כתב ב"ספר חסידים" (אות תתשע): למה הרוחות מחבלין ערב שבת, לפי שאין הרוחות בגיהנום, פי' רוחות של רשעים במיתתן הם מזיקין, כמו כל תולדות קין שמתו נעשו נשמותיהן מזיקין, וניתן להם רשות להזיק למחללי שבתות, או אם היו עצבין בשבת, או אם אינו מתעדן בו, לכך תחלואי רוחות בשבת, ולכך סמך שיר של פגעים לשיר של יום השבת, ולכך אומר בשבת יקום פורקן ובריות גופא, ולא ביום טוב, ונשמות שמזיקין, אין לאדם רפואה ברפואות בני אדם יותר, כי אם בוראו, "ומחץ מכתו ירפא" (ישעי' ל,כו).
(קב ונקי)