למה לא מברכים על תקיעת שופר בחודש אלול? והאם קטן יכול לתקוע?

הרב יהודה לב שליט"א

מח"ס 'לב המועדים'

יש הנוהגים: להתחיל לתקוע מיום ב' של ר"ח אלול בתפילת שחרית בשופר (טור תקפא, א).

רמז למנהג לתקוע בחודש אלול, על פי מה שהביא ה'בית יוסף' בסימן תכב בשם הגאונים, רמז לאמירת הלל בר"ח ממזמור תהילים קנ "הללו אל בקדשו" י"ב פעמים 'הללו' כנגד י"ב חודשי השנה ולכן כופלים 'כל הנשמה' כנגד חודש העיבור [אדר ב'], ולפי זה "הללו בתקע בשופר", מכוון כנגד חודש אלול (קצה המטה תקפא כ).

שופר: שופר מלשון שפופרת, כלומר דבר חלול, ולא כל דבר נחשב כחלול, אלא דוקא קרן של בהמה וחיה שכך הם בטבעם, שיוצאת עצם אחת מראשו, ועליה תקועה עצם חלולה והעצם החלולה נקראת שופר (חיי אדם כלל קמ א).

הטעם שאין מברכים 'שהחיינו' על עשית שופר כמו שמצאנו לגבי סוכה שמברך שהחיינו

משום שהוא להרבה שנים בשונה מסוכה דנעשית בכל שנה (ערוה"ש תרמא ב).

הטעם שאין מברכים על תקיעה זו

אע"פ שתקיעת שופר בחודש אלול הוא מתקנת חכמים (כדמשמע מלשון הפרד"א פרק מ"ו) אין מברכים על התקיעות לפי שהוא רק להזכיר את התשובה, וכמו שאין מברכים על התענית בימים שמתענין ומתריעים הגם שהם מהתורה (אמרי אמת דף נה טו).

טעם אחר: לפי שתקיעות אלו הם רק הכנה לר"ה, שתקיעות אלו נועדו להכין את הלב כדי שנוכל לקבל התקיעות דר"ה, ואין מברכים על הכנה למצוות, וסומכים על הברכה של עיקר המצווה שהם התקיעות של ר"ה (אדמו"ר רבי אברהם מסוכטשוב נאות דשא).

טעם אחר: כמו שמצאנו בשמיני עצרת דיושבים בסוכה ואין מברכים והטעם משום שלא יראה כבל תוסיף ה"ה הכא אין מברכים כדי שיהא ניכר שהתקיעות הם רק לקיים המנהג ולא למצווה (שו"ת תשובות והנהגות חלק ד סימן קלד).

ברכת שהחינו: הטעם שאין מברכים שהחיינו על תקיעת זו לפי שאינו אלא מנהג, ועוד שאין הנאת הגוף (קונטרס תשובות והנהגות עמוד מד).

הטעם שתוקעים רק תשר"ת ולא מוסיפים תש"ת ותר"ת

הב"ח (תקצב, ג) הביא את דברי הערוך השולחן שכתב דבכל פעם שתוקעים צריך לתקוע תשר"ת תש"ת ותר"ת, והטעם: משום שאם יתקעו רק תשר"ת לבד או רק תש"ת ותר"ת לבד עלולים לטעות שזה עיקר התקיעות, וכתב דלפי זה גם בחודש אלול יצטרכו לתקוע כך.

והטעם שלא נהגו כן: לפי שמצד ההלכה סגי לתקוע בר"ה רק תשר"ת כמש"כ הרמ"א בסימן תקצב, ואע"פ שאין נוהגים כן, באלול סמכינן על דברי ר"ת (ב"ח שם).

בעניין איסור בל תוסיף בתקיעות באלול

הטעם שאין איסור לתקוע בחודש אלול מדין איסור "בל תוסיף", הלא מצאנו איסור לישון בשמיני עצרת בסוכה משום איסור "בל תוסיף" א"כ איך תקנו לתקוע בשופר כל החודש.

ויש לישב שכל איסור בל תוסיף הוא להוסיף על מצווה אחרי קיום מצווה, כמו בלישון בסוכה בשמיני עצרת שהיא להוסיף על חיוב של מצוות סוכה, אבל אם ישן באמצע השנה אין איסור כלל, ה"ה כאן האיסור להוסיף זה רק אחרי המצווה תקיעות בר"ה ולכן אסור לשמוע יותר ממאה קולות אבל לפני המצווה מותר.

לדקדק בתקיעות חודש אלול

יש אומרים שאין מדקדקים בתקיעות אלו שיהיו תקיעות כדין תקיעות של ר"ה (ריטב"א רה כו, ב ד"ה אמר לוי הגר"ש קמיצנקי הובא דבריו בקובץ הלכות פא ס' יז)

ויש שכתבו: שלכתחילה יש להחמיר בתקיעות אלו שיהיו כדין (שו"ת שבט הקהתי ח"ג ס' קפג אות ד).

קטן בתקיעות אלו

לכתחילה יש לגדול לתקוע, והטעם: מפני כבוד הציבור (הגרח"ק הובא בספר האלולאים קודש לה' פרק ה' הערה 252).

ויש אומרים שצריך שכל התקיעות צריכות להיות לכתחילה כמו בר"ה לפי זה יש להקפיד שקטן לא יתקע (עיין שו"ת שבט הקהתי ח"ג ס' קפג אות ד).

עמידה בתקיעות

אין צריך לעמוד בתקיעות אלו, ומה שנוהגים לעמוד הוא משום שבדרך כלל הוא במקום דבלאו הכי עומדים, (שו"ת שבט הקהתי ח"ג קפא, קובץ פסקים ותשובות אלול תשרי עמוד טז).

בעניין כשרות השופר והתקיעות בתקיעות אלו:

יש לעיין האם יש חיוב בתקיעות של חודש אלול שיהיה כהלכתו וכצורתו (שופר כשר ותקיעות מדויקות וכשרות כר"ה).

ומוכיחים מתקיעות של מוצאי יו"כ שתוקעים תשר"ת וסיבת התקיעות אינה משום לבלבל השטן, שכידוע אין רשות לשטן ביו"כ, אלא הסיבה משום ספק יובל שאין אנו יודעים מתי היובל שיש ציווי לתקוע במוצאי שנת היובל, מספק אנו תוקעים כל שנה, ואומר הריטב"א כיון שהוי רק מנהג אין בתקיעות אלו לא ברכה ולא דקדוקי תקיעות ולא מדקדקים בכשרותו ולא בכשרות השופר, א"כ מוכיחים שגם כאן כיון שהוי רק מנהג בעלמא אין בזה שום פסול לא בשופר ולא בתקיעות.

הטעם שמפסיקים בערב ראש השנה

כיון שבשלושים יום כיון דדש דש דהיינו שבל' יום רצופים הדבר נעשה טבע אצל האדם ולא ישפיע עליו יותר [כמו שמצאנו אצל טיטוס (גיטין נו, ב) שלאחר ל' יום התרגל לשמיעת הכאה] ולכן מפסיקים בערב ראש השנה (הגר"א בפירוש על ספר יונה פרק ג פסוק ג).

הטעם שאין תוקעים בעשרת ימי תשובה

לפי שטעם התקיעה הוא כדי לערבב השטן שלא ידע מתי ר"ה ועשרת ימי תשובה הם אחר ראש השנה ולא שייך טעם הנ"ל (פרישה תקפא, ג).

טעם אחר: משום שנראה כמוסיף על המצוות דומיא דלישן בשמיני עצרת בסוכה (דברי ישראל ח"א קנט בשם לקחב"ח ח"ד גיליון תקפא ס"א).

לשליחת תגובות לכותב הטור הרב יהודה לב, כתבו ל: [email protected]