אחי משה שיחי' התקשר אלי וביקש טובה. "קיבלתי צ'ק ואני מבקש שתמיר לי אותו במזומן. איני מרגיש טוב, ואיני יכול לעשות זאת בעצמי. המזומנים האלו די דחופים לי".
בשמחה, עניתי לו. אך כשקיבלתי את הצ'ק ראיתי שכתוב בו "לפקודת משה קליין", וזה למוטב בלבד. נראה לך שאוכל להפקיד את הצ'ק בחשבון שלי? שאלתי אותו, אנחנו אמנם אחים, אבל השם הפרטי שלנו שונה.
"אז תוסיף ליד השם 'משה' את השם שלך – 'ישראל'", השיב אחי. "קורה שיש ללקוח שני שמות והבנק יודע רק על שם אחד. מה הבעיה בזה? תגיד שזה אתה, ותוכל לקבל את הכסף בשבילי".
ידעתי שהוא טועה, המחשב של הבנק מכיר טוב מאוד את שמות לקוחותיו, ואי אפשר לבלבל אותו בקלות כזו. בכל זאת נעתרתי לו משום כבודו.
הוספתי את שמי – 'ישראל', כך שעל הצ'ק היה כתוב לפקודת "ישראל משה קליין". ניגשתי לבנק לפדות את הצ'ק, והפקיד בבנק הגיב בדיוק כמו שצפיתי. הוא טען שאני 'ישראל' ולא 'ישראל משה', ואין לו שום אפשרות להפקיד את הצ'ק בחשבוני.
שמחתי שעשיתי את שלי, ואחי ראה שלא התחמקתי סתם מלעזור לו, אלא פעלתי ממש עד היכן שידי מגעת. את הצ'ק הכנסתי לתוך מעטפה בצבע קרם מתחת לכרית. כמה ימים אחר כך קיבלתי סכום גדול והכנסתי גם אותו למעטפה.
לא עבר זמן רב, והכסף איננו. המעטפה היקרה הוכנסה יחד עם המצעים הבהירים לתוך מכונת הכביסה, ורק כאשר אשתי הוציאה את המצעים מהמכונה כדי לתלות אותן לייבוש, היא גילתה פיסות נייר רטובות ומעוכות, זכר למעטפה ולכל אשר בקרבה.
קיוויתי שאולי הכסף נשר מהמעטפה עוד לפני הכיבוס, חיפשתי פה ושם, אך הכסף נעלם. בחסדי השי"ת לא כעסתי ולא רגזתי. אמרתי 'גם זו לטובה', וזכיתי לעבור את הנסיון ברוגע.
אחרי כמה ימים התקשר מישהו לאחי ושאל אותו על צ'ק שרשום עליו 'ישראל משה קליין' ופרטי מספר הטלפון של אחי רשומים בו בצורה ברורה. אחי סיפר לי על כך, ואז התברר כי המעטפה אמנם הלכה לעולמה במהלך הכביסה, אבל תוכנה נשאר שלם… כאשר אשתי תלתה את המצעים על החבל לייבוש נשרו שטרות הכסף והצ'ק אל הרחוב – שהוא בעצם מעבר צר בין הבית שבו אני גר לבין ישיבת מיר המעטירה.
במעבר הצר הזה עוברים מאות אנשים בכל יום. אחד מהם, אברך שלומד במיר, מצא את הכסף ואת הצ'ק, כשחיפש סימן למי זה שייך, ראה את מספר הטלפון של אחי, וכך קיים מצות השבת אבידה. כך, בזכות הצ'ק של אחי שהיה בתוף המעטפה, הכסף חזר אלי בשלמותו.
חשבתי לעשות טובה לאחי, אך למעשה לא עשיתי אלא לעצמי.
(עלון השגחה פרטית 58)