"לאחר התפלה היה מנהג אאמו"ר ז"ל לחלק מיני מזון – 'האניג לעקח' (עוגת דבש) לכל אחד מן המתפללים… והיה מצווה שיבקשו בפה מלא: 'איך בעט לעקח'"

מנהג קדום בהרבה מקהילות ישראל שגבאי בית הכנסת מחלק מיני מתיקה למתפללים בערב יוה"כ לאחר תפילת שחרית. מספר טעמים נאמרו בספרים על מנהג זה ונביא כאן אחדים מהם.

בספר 'מטעמים' (עמ נ') כתב טעם למנהג זה בשם ה'תוספת חיים', כי אולי נגזר לאחד רח"ל על אותה השנה שיהיה מקבל צדקה, יתקיים בזה על ידי שמקבל עכשיו ולא יותר. וב'אלף המגן' (סימן תרד ס"ק לח) מוסיף בזה: ונוהגין שהגבאי של בהכ"נ מחלק לציבור מיני מתיקה בערב יוהכ"פ בבוקר אחר התפילה, וכל אחד שנוטל אומר: אם ח"ו נגזר עלי ליהנות מן הצדקה, בזאת אקיים. וכן הובא המנהג ב'טעמי המנהגים' (אות תשלג) שכל אחד שנוטל אומר שאם ח"ו נגזר וכו'.

בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח"ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו.

באוצר י"ד החיים להג"ר ישכר דוב באב"ד זצ"ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה"כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה"כ.

ויעוין בהוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא זצ"ל, שם מעיד שהבעש"ט הק' זיע"א כבר נהג במנהג זה בערב יוה"כ בשחרית. "לאחר התפלה הי' מנהג אאמו"ר ז"ל לחלק מיני מזון, האניג לעקח, לכל אחד מן המתפללים… היה נותן לכל אחד ואחד ג' פרוסות לעקח והיה מצווה להמבקשים שיבקשו בפה מלא: איך בעט לעקח".

אדמורי חב"ד לדורותיהם אף נהגו במנהג זה. האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זצ"ל היה אומר בשם הבעש"ט שנתינת לעקאח' בערב יוהכ"פ הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאח' היה נוהג לומר: אני נותן לך 'לעקאח' והקב"ה יתן לך שנה טובה.

בספר 'רזא דעובדא' הובא על הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף זיע"א שאחר תפילת שחרית חילק עוגת 'לעקיך' שנילושה בדבש לכל בני ביתו וצאצאיו, והיה חותך בעצמו לכל אחד ואחד והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'.

בספר 'תפארת איש' מסופר על הרה"ק ר' אלתר ישראל שמעון מנובומינסק זיע"א: העמידו אצלו מגשים עם חתיכות לעקיך בערב יוה"כ, וכל אחד מהאורחים ובני העיר לקחו כפי מכסת בני המשפחה ושילמו תמורתם בשביל עניי אה"ק. ואכן כך נוהגין גם כיום בחצרות טשרנוביל ובסקווירא, שמבקשים 'לעקאך' מהאדמו"ר אחר תפילת שחרית, ובסקווירא נותן האדמו"ר לכל אחד מהאברכים גם מטבע פחותה (פני). גם בחצר באבוב מחלק האדמו"ר 'לעקח' אחר תפילת שחרית לחסידים, ואילו בחצר גור נעשית החלוקה למתפללים על ידי הגבאי.

(מתוך מאמרו של הרב יעקב הייזלר 'המבשר תורני האזינו תש"ע)