"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים" (בראשית כ"ג, א')
"שני חיי שרה' – שכולם שוים לטובה" (רש"י ).
מצד טבע האדם וכוחות נפשו, חיי האדם רצופים במעלות ומורדות, לא הרי יום שמצב רוחו של האדם טוב עליו, ליום שמצב-הרוח אינו שפיר, ולא הרי יום שהכל מתנהל למישרין, כיום שהדברים אינם מסתדרים לשביעות רצוננו, וכדו'. השבח שמשבחת התורה את שרה אמנו שכל ימיה היו שוין לטובה, הינו שבח שהוא בניגוד לטבע האדם. יתכן שזה מרומז ב"ויהיו חיי שרה" – מלשון שְרָרָה, שחייה היו חיי שררה ושלטון על כוחות נפשה, לפיכך היו כל שנותיה שוים לטובה.
הגר"י הוטנר זצ"ל היה אומר, שבמאמר הבורא שהאדם ישלוט על בעלי החיים ("נעשה אדם בצלמונו ובדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה וגו'"), מונח גם ששכל האדם ישלוט על תכונותיו וטבעיו כך שהשכל הוא שינהיג את האדם ולא שיגרר אחר טבעיו ותכונותיו. על האדם לדעת, שלהבדיל מבעלי חיים הוא היחיד שהקב"ה נטע בו שכל, כדי שיתנהל על פי השכל ולא יגרר אחרי טבעו. השכל של האדם נמצא במקום הגבוה ביותר בגוף האדם, כדי שהוא יהיה השולט על כוחות ונטיות גופו. וזהו שאנו מברכים בברכות השחר 'אוזר ישראל בגבורה' – שהקב"ה נותן לישראל כוחות מיוחדים להתגבר על טבעם.
שליטה על הטבע אצל גדולי ישראל
הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל סיפר, שלמרות שזכה לשהות במחיצתו של הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל במשך זמן רב, לא עלה בידו להכיר את מידותיו הטבעיות. אצל אדם רגיל – הסביר הרב אברמסקי, אפשר להכיר את טבעיו עפ"י הנהגותיו. אדם שטבעו נוטה לכעס, מצוי שיכעס. מי שמרחם על זולתו, נוהג בדרך כלל ברחמים. לעומת זאת אצל ר' חיים לא היה ניתן לראות מה הם תכונותיו הטבעיות משום שכל הזמן הוא עשה רק את רצון הקב"ה. כשרצון ה' שינזוף במישהו – הוא נזף, כשרצון ה' שירחם – הוא ריחם, וכדו'.
זכיתי לשהות פעמים רבות, במחיצת הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל, ויכולני להעיד שתמיד הוא היה הגר"י הוטנר – תמיד עם אותה חכמה, עם אותה נכבדות ועם אותה שליטה עצמית מוחלטת.
לעומת זאת, אצל חכמי האומות העולם, זה אינו כך. ידוע שתלמידי אריסטו (שהרמב"ם כה מתפעל מהשגותיו השכליות), מצאוהו פעם בקלונו. וכששאלוהו התלמידים היאך זה מתיישב עם מה שהוא בעצמו לימד, השיב להם: "עכשיו אני לא אריסטו…"
תנועת התשובה – כח כיבוש הטבע
גם התופעה המרנינה של תנועת התשובה, כאשר אלפי אנשים חולו מהפך גמור באורח חייהם, ומחיים המנוערים מכל זיק של יהדות, עברו לחיים המושתים על אדני התורה והיראה – יכולה לתת לנו מושג על גודל הכוחות הנטועים בנו, לשנות את דרכנו מן הקצה אל הקצה.
אך לא רק מעשיהם של בעלי התשובה משתנים, גם מראיהם משתנה לחלוטין! אחד המוסדות התורניים, הציג תערוכה ובה תמונות של אנשים בטרם חזרתם בתשובה ולאחר שחזרו בתשובה. רק בודדים מהמבקרים הצליחו לקשר בין הדמות שקודם החזרה בתשובה, לפנים האציליות שנשתקפו מהתמונה שלאחר החזרה בתשובה. רובם היו בטוחים שלא מדובר כלל באותם אנשים.
אחד מגדולי בעלי התשובה בדורנו, שחזרתו בתשובה עוררה מבוכה גדולה אצל המחנה שאינו שומר תו"מ, בגלל היותו אישיות מפורסמת ואהודה במיוחד, נשאל ע"י חבריו לשעבר, איך הוא מצליח להסתגל להגבלות שחלו על חייו כתוצאה מחזרתו בתשובה, במיוחד לאחר שנים של הרגל לעשות ככל העולה על רוחו?
למרבה פליאתם, הוא השיב להם שמבחינה מסוימת זה אולי קל לו יותר מאשר לאלו שנמנו משחר ילדותם על שומרי המצוות, משום שבעוד שלשומר מצוות מבטן ומלידה, עלולה להתגנב לעיתים מחשבה שאולי החמיץ דבר מה בגלל היותו מחויב להתגבר על רצונותיו ותשוקותיו – מי שנתנסה בחיים ללא תו"מ, יודע שחיים אלו אינם חיים!
לדעתי, ישנו הבדל נוסף: בעלי התשובה חשו שלא יתכן בשום אופן להמשיך את החיים הקודמים. אנו, לדאבוננו, לא מרגישים שלא ניתן להמשיך הלאה במצבנו הנוכחי. אך חובה לדעת" לא ניתן להשלים בשום אופן עם מצבינו הנוכחי!
וכפי שכתב ה'מסילת ישרים' (פ"ד): "כי לשלמי הדעת מבורר שאין רע גדול מחסרון השלמות".
מתוך עלון דברי אמת חיי שרה תשע"ז
2/361