הנני בזה בשורות אלו להביע את אשר בלבבי, סיפור נפלא אשר קרה לי לאחרונה.
הנני אברך כולל, וב"ה שהמשפחה שלי נתרבה לאחרונה וביחד עם זה נתרבו ההוצאות וההכנסות נתמעטו, ולבי היה דוי. והנה קיימתי את העצה של שלמה המלך שאמר "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים", ודיברתי עם ידידי, אברך רציני, ושפכתי לו את מר לבי. הלה אמר לי לעיין בספר החינוך בפר' עקב, שם כתוב: "קיבלתי מרבותי ישמרם קל, הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו". דבר זה הוא סגולה מאחד הראשונים, וזה בדוק ומנוסה, ועל כן הוא מייעץ לי שאתחזק בענין של 'ברכת המזון', ליטול ידיים כל בוקר על 'פת שחרית', ולברך ברכת המזון בכוונה בסידור, ובעז"ה תזכה לההבטחה ש'מזונותיי יהיו מצויין אצלי בכבוד'.
הודיתי לו על העצה הנפלאה, אבל אמרתי – הרי זכיתי לשבת בין כותלי הכולל כל היום, איך ואיפה יחול הברכה? הלא איני עושה שום השתדלות לפרנסה? והלה לעומתי אומר לי בהתלהבות: "הבוטח בד' חסד יסובבנו!" השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, אל תשאל שאלות ואל תתן עצות להקב"ה איך לעזור לך.
אומר ועושה. התחלתי להקפיד על ענין זה, ובכל בוקר נטלתי ידיים על פת כדין וכדין, והפסקתי ממנהגי לאכול 'מזונות ברויט', וכמובן שבירכתי ברכהמ"ז בכוונה מרובה. והנה עברו כמה ימים וכבר ראיתי איך שהבטחה של ה'חינוך' מתחילה להתגשם.
המשכיר של הדירה שלי פונה אלי ביום בהיר, שהתבונן שכיון שהוא קרוב משפחה שלי, ממילא רוצה להוריד את מחיר השכירות, ורוצה לבקש ממני רענ"ט [-דמי שכירות] בדיוק מה שאני מקבל בסעקשע"ן 8 [-שכירות מוזלת מהממשלה בארה"ב] ולא אצטרך לשלם יותר מכיסי! וזה חסך ממני סכום גדול ויפה מדי חודש בחודשו ואני יכול להשתמש עם הכסף הזה לכלכל את משפחתי בהרחבה.
המעשה לא נסתיים. אשת ידידי האברך סיפרה המעשה לאחותה, ואחותה ג"כ התחילה לברך ברכת המזון בסידור ובכוונה. ויהי היום היא קיבלה מהתלמוד תורה מכתב חוב ישן של שכר לימוד שהצטבר לחתיכה הראויה להתכבד, ולא ידעה מאיפה ליקח הכסף. היא הכניסה המעטפה בכיסה, כשלא יודעת מאיפה יגיע הכסף. בדיוק באותו יום הלכה בלילה לבית אביה, והמכתב הנ"ל נפל שם מכיסה בבית אביה, אביה מצא המכתב ופתחו, ומילא את ה'ענוועלופ' עם כל הסכום שהיא היתה חייבת לשכר לימוד… ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, וכדברי 'החינוך' – מזונותיו מצויין לו בכבוד.
החותם בברכה. י.מ.
(מכתב שנשלח לגיליון 'על המזון')
1/285