ה'ערבי' שזכה לקיים מצות צדקה בהידור רב, ונעלם….

הרב בנימין בירנצוויג

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם וגו'" (בראשית י"ח, ב')

מדוע כתוב בפסוק שתי פעמים לשון 'וירא'? לכאורה ה'וירא' השני נראה מיותר?

קושיה זו הביא רש"י, וביאר לפי דרכו.

ביאור נפלא ביאר מרן בעל ה"אבי עזרי" (בספרו "מראש אמנה").

התורה באה ללמדנו, שקיום מצות צדקה הוא לא רק בנתינת צדקה לעני המבקש מאתנו, אלא בחיפוש וראיית הנצרך לצדקה, לחפש את מי שנצרך לצדקה כדי לעזור לו, וזוהי כוונת התורה שכתבה פעמיים את המילה 'וירא'. ה'וירא' השני בא ללמדנו, שאברהם התבונן לראות האם האורחים שבאו לקראתו נצרכים הם להכנסת אורחים וצדקה, הוא לא חיכה שהם ידפקו על דלתות אוהלו לבקש צדקה, אלא ברגע שנשא את עיניו "וירא והנה שלשה אנשים", מיד התבונן לראות האם הם צריכים אוכל ושתיה "וירא וירץ לקראתם".

ובזה ביאר בעל ה"אבי עזרי" את לשון הגמרא בכתובות ס"ח ע"א: "כל המעלים עיניו מן הצדקה" – מהו לשון "המעלים עיניו", היה לו לכתוב "המונע ידו מן הצדקה", אלא שזהו יסוד מצות הצדקה, שלא די בנתינת צדקה לעני המזדמן, אלא שיש חיוב מיוחד, שלא להעלים עין, ולבדוק ולהתבונן מי נצרך לצדקה, ובזה מקיים את פסגת מעלת מצות הצדקה.

***

מעשה מופלא סיפר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, על סבו, הגאון הצדיק המופלא רבי אריה לוין זצ"ל, שמלבד גאונותו בתורה, היה ידוע ברוב צדקותו, בחמלה ועזרה לעניים ונדכאים, ובפרט בימי חודש ניסן היה טורח עד מאד ומקבץ סכומי כסף גדולים ומחלק למאות עניים, אלמנות ויתומים לצרכי החג.

בימי מלחמת העולם, כאשר קשיי הפרנסה גברו, והעיבו גם על הגבירים והעשירים הגדולים, לא הצליח רבי אריה לאסוף את כספי הצדקה שהיה נוהג להעביר בחודש ניסן לכבוד החגים. ידע רבי אריה שמאות רבות של עניים, אלמנות ויתומים מחכים בקוצר רוח לכספי הצדקה שלו, בשביל שיהיה להם את המינימום לצרכי החגים, ולכן עשה מאמצים עצומים לנסות ולאסוף כסף, אבל טרחתו לא העלתה דבר. מצוקת הזמן גרמה למשבר גדול, ולא הצליח כמעט לאסוף מאומה.

כשלבו הרחום שבור ונדכה, החליט לרדת ולשפוך שיח לפני רבון העולמים, ליד שריד בית מקדשנו – הכותל המערבי. שעה ארוכה עמד הצדיק ליד אבני הכותל בבכי ובתחנונים, אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם, ותהיה לו אפשרות לחלק גם בשנה זו את כספי הצדקה לה מחכים בכליון נפש ולב מאות עניים, אלמנות ויתומים, שזו היא תקוותם היחידה לחוג את חג הפסח.

והנה, משסיים רבי אריה את תפילתו, מיד בצאתו מרחבת הכותל המערבי, ניגש אליו ערבי שאינו מכירו כלל, ובידו חבילה גדולה עטופה בנייר עיתון. הוא מסרה לידיו של רבי אריה, ונעלם מיד לפני שרבי אריה הספיק לשואלו, למי היא מיועדת ומה תכולתה? רבי אריה פתח בסקרנותו את החבילה… ונדהם….. מאות שטרי כסף מסודרים בחבילות, כשעל כל חבילה כתוב את הסכום שיש בה….

בדיקה מהירה גילתה לרבי אריה, שזהו הסכום המדוייק אותו הוא מחלק מדי שנה בשנה!!!

הוסיף מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שמקובל במשפחה, שהיה זה אליהו הנביא שהתגלה בדמות 'ערבי'…..

ומדוע זכה רבי אריה גילוי אליהו נפלא שכזה?

בספרו "עלינו לשבח", כתב הגר"י זילברשטיין שליט"א, שהיה זה בזכות מסירותו יוצאת הדופן של רבי אריה לקיום מצות צדקה, שגם בזמנים בהם ודאי היה פטור מלקיים מצוה זו, והיה יכול להעלים עיניו מחיוב הצדקה, הוא תמיד דאג והתבונן לראות כיצד אפשר לקיימה.

כדוגמא הביא לכך את זמן המצור על ירושלים בשנת תש"ח, כשכולם הסתגרו בבתיהם מאימת ההפגזות של הירדנים, והמושל הכריז על עוצר בכל העיר, גם בזמן זה יצא רבי אריה במסירות עצומה ובחירוף נפש ממש, לחלק את כספי הצדקה למשפחות הנזקקות, ביודעו עד כמה לבם מחכה ומייחל לכך…

מי שדואג ומתבונן כיצד לקיים מצות צדקה בכל דרך, מבלי לחכות להזדמנות שתגיע לידו, יכול לזכות לגילויים מופלאים מהשמים.