סיפורי רבי ישעי'הלע מקרעסטיר זצוק"ל תמיד נעימים לאוזן השומעים. לפעמים אף לחיך, כאשר זה מגיע בשילוב סעודה חסידית שהובטחה בדרך לישועה. לעולם לא נס ליחם של סיפורי אמונה אלו, המתרחשים בעקבות האמונה בצדיק ענק החסד ופועל הישועות בקרב הארץ.
וכך מספר לנו אברך יקר ובר לבב, מה שאירע עמו. סיפור ישועה שזה עתה הסתיים בכי טוב:
"פתחתי לפני תקופה חנות חדשה לצד מפעל, שעל מנת להפעיל אותה נזקקים לאישור של משרד הבריאות. אנשי מקצוע שליוו אותי בתהליך קבלת הרישוי, המליצו לפתוח במקביל את החנות ותוך כדי להסדיר את כל העניינים הנדרשים לצורך הרשיון המיוחל.
"באורח מפתיע הופיעו בחנות יום אחד אנשי העיריה בליווי שוטר, פשטו על כל המתחם, צילמו ועזבו את המקום. בעקבות כך הגיע אף מכתב הזמנה למשפט נגדי, בטענה שהפרתי את הוראות משרד הבריאות.
"עורך הדין ששכרתי, בייעוץ עם עוד מומחים מהשורה הראשונה, ציירו את המצב באופן פסימי מאוד. הם המליצו לי להגיע אל המשפט בעצמי, ללא עו"ד בינתיים, ולהצהיר כי התחלתי בתהליך הרישוי והכל נעשה בייעוץ עם אנשי המקצוע האמונים על המלאכה ועל דרישות החוק.
"אכן כך עשיתי, אלא שעירבתי גם גורם שמימי רב עוצמה. בהשראת סעודות מלווה מלכה הנערכות בבית הכנסת שלנו לזכות רבי ישעיהו ב"ר משה, החלטתי על אתר להבטיח סעודה עבורו בציפיה לחסדי שמים בזכות הצדיק. לא הסתפקתי בזאת, החתמתי את שמו של הצדיק בצירוף תמונתו על כל דף ודף בחומר שהכנתי עבור המשפט…
"בהגיעי למשפט, הבהירו לי השופטים את משמעותו של כתב האישום הצפוי במקרה כזה, העלול להביא לסגירת החנות לגמרי במקרה הגרוע, ובמקרה הטוב, קנס של עשרות אלפי שקלים.
הסתכלתי כה וכה וראיתי כי אין איש חרדי במקום, מלבד אברך אחד. ואז, קראתי בעוצמתיות ונחרצות: 'בזכות רבי ישעיה ב"ר משה לא יהיה כלום'… השופטים הסתכלו עלי כתרנגול בבני אדם… רק האברך החרדי חייך. הוא קלט כנראה את העניין…
"לפני כמה ימים", חותם האברך בהתרגשות, "קיבלתי עדכון כי העיריה משכה את כל התביעה. מדוע? הסכיתו היטב: בית המשפט שם לב שישנה טעות קטנה בכתב האישום. במקום לצטט את סעיף 54ב, המתייחס למפעל המייצר כמה מאות ק"ג ביום, הם כתבו בטעות את סעיף 54ג העוסק במפעל המייצר כמה טונות ביום…
"העיריה ביקשה מיד לתקן את הטעות הקטנה, אך הובהר לה כי בשלב זה אי אפשר לתקן, אלא יש צורך להתחיל את התביעה מחדש ולשאת בסך כל ההוצאות המיותרות.
"העורך דין השמימי שלי סידר זאת בצורה הטובה ביותר. העיריה התייאשה. הם הרימו ידיים וביטלו את כל התביעה, ואנו, יחד עם כל שומעי הסיפור, התחזקנו באמונה נפעמים ונרגשים", הוא מסיים.
(אהרן ברגמן, ביטוי הולם, 'המבשר')