הסטייפלר חשב כמה רגעים, ואמר לו: "לך לרב גשטעטנער ותשאל אותו. הוא בקי גדול, הוא יודע הכל! אבל אל תאמר לו מה שאמרתי לך עכשיו"…

זיכני השי"ת, שהייתי מקורב מאוד אצל הגאון האדיר רבי נתן גשטעטנער זצ"ל בעל "להורות נתן", והיה לי קשר חזק עמו. אני מחזיק אותו לאחד מרבותיי, והייתי כסדר מתכתב עמו במו"מ של תורה ותשובות להלכה.

כמו"כ הייתי מתקשר אליו בטלפון לעתים קרובות, ובכל נסיעה שערכתי לארץ הקודש, כתבתי והכנתי לעצמי על פתק עניינים רבים שהייתי רוצה להתייעץ עמו עליהם, והייתי יושב אצלו שעות ארוכות לברר כל ענין וענין בדעת תורתו הצרופה והבהירה, וכמו כן, בעת שהיה הרב מבקר באמריקא, הייתי מבקר אצלו ומשתעשע עמו הרבה בדברי תורה.

******************************

הייתי משתומם מאוד מגדלותו העצומה בתורה, הגאון זצ"ל היה "כרכא דכולא ביה" ואוצר בלום, עליו ייאמר בצדק "איש האשכולות". הוא היה בקי עצום בכל תחום וענין, ספריו הרבים בכל מקצועות התורה הם מיוחדים כל אחד ואחד באופן מיוחד במינו, ממש חד בדרא, איבעית אימא גמרא, איבעית אימא סברא, אם זה בענייני הלכה, או בדרוש, וכן שיחותיו וסיפורי הצדיקים שהיה מספר בסעודת מלוה מלכה היו מדוייקים ממש בתכלית הדקדוק. ובכלל, הגאון זצ"ל היה ידען גדול בכל השטחים ובכל העניינים, הן בתורה – ש"ס ופוסקים, הלכה ומסורה, והן במנהגי ישראל, ייחוס, הסטוריה, כתבי ידות, נוסח התפלה, ניגונים ועוד, ובכל דבר הייתה לו ידיעות עצומות בהיקף בעמקות וברחבות ובבהירות עצומה עד להפליא.

קיבלתי ממנו הרבה תשובות בעניינים שונים, כל תשובה הייתה ערוכה בתכלית הדקדוק, מלא וגדוש ומיוחד בבהירות ומסודר על צד היותר טוב, כשהוא בונה את תשובותיו באופן מופלא ביותר מיוסדים ובנויים כתל תלפיות, החל מדברי הגמרא ושו"ע ונו"כ בהיקף ובהירות, שיצאתי מהם בהתפעלות מרובה.

כמה פעמים יצא לי להיות בבני ברק ב"שבת שובה", והייתי הולך אליו לדרשת "שבת שובה" שהיה אומרו בצפרא דשבתא קודם קריאת התורה, בבית מדרשו התפללו אז בשעה מוקדמת, והדרשה ארכה כמה וכמה שעות, ובהיותו פה מפיק מרגליות, אכן כל מילה שיצא מפיו הייתה מרגלית.

******************************

כל פעם בהיותי בארץ ישראל, הייתי עולה אליו וקונה את הספרים שהוציא לאור לאחרונה, והוא בעצמו טרח להכניס את הספרים בשקית, ואם היה זה קצת כבד, היה מכניס את הספרים בכמה שקיות כדי שלא ייקרע, וכמובן שהייתי אומר לו שלא יטרח בשבילי, ואינני רוצה להטריחו, אך הוא לא הבין מה שאני רוצה ממנו, רק היה הולך בפשטות ובתום לב להביא שקיות, ואם לפעמים אירע שלא הייתה השקית טובה, היה הולך שוב ומביא שקית אחרת.

זכורני שאירע שלא הייתי זמן רב בארץ ישראל, ומאז ביקורי האחרון אצלו, הוציא לאור כמה וכמה ספרים שהיו גדולים ועבי כרס, וקניתי ממנו את הכל, ואמרתי לו כבדרך אגב שאינני יודע איך אקח את הכל לביתי באמריקא, כי זה לא ייכנס למזוודה, אז אמר לי הרב "השאר את הספרים כאן, ואני כבר אדאג לכך שהספרים יגיעו לביתך באמריקא", אמרתי לו "חס ושלום! אינני רוצה להטריח את הרב", אמר לי הרב "זה לא טירחא – זאת זכיה", אך אני אמרתי לו שוב ושוב שאיני רוצה להטריחו, אך הרב לא הירפה, והפציר בי ש"אניח" לו לשלוח לי את הספרים.

לאחר הפצרות מרובות, בל כרחי עניתי לו אמן, ואז רשם לעצמו את הכתובת שלי ומספר הטלפון. זמן קצר אחר כך, קיבלתי את הספרים על ידי שליח מיוחד, כשהרב רושם על נייר בכתב ידו את שמי ומספר הטלפון.

******************************

לפני הרבה שנים זיכני השי"ת בסייעתא דשמיא גדולה שכרכי הש"ס המקורי של זקני הגדול הגה"ק בעל "שמן רוקח" זי"ע אב"ד סאנטוב הגיעו לידי. הש"ס היה בידי קרוב משפחה, נכד אחר של ה"שמן רוקח", שהוא קיבלו בירושה מבית אבותיו, שקיבלם מבעל "שמן רוקח" בעצמו, ועבר לידו מדור דור.

כשקרוב משפחתי נפטר, סיבב המסבב כל הסיבות, שהש"ס תעלה בגורלי, והיה זה בשבילי שמחה גדולה ועצומה שאין לשער ולתאר כלל. הש"ס היה בארץ ישראל, והלכתי בעצמי לקחתו בכדי להביאו לביתי באמריקא.

כשראיתי את הש"ס לראשונה, השתוממתי, הש"ס היה ישן נושן אך במצב טוב מאד, והדפים מלאים עם הגהות והערות בכת"י של ק"ז בעל "שמן רוקח" זצ"ל. ברור היה לי שהש"ס אכן מזקני בעל "שמן רוקח", בהיותו אצל בן משפחתי הנ"ל, אמנם למען הסר ספק ספיקא, כי רציתי להיות בטוח בלא שום צל של רבב כלל שאכן זוהי הש"ס של זקני, לקחתי את הש"ס אל הגאון האדיר רבי נתן געשטעטנער זצ"ל שישים עיניו על הש"ס ויחווה דעתו אם זהו אכן הש"ס של זקני.

והנה, בעת שהרב ראה את הש"ס, צהבו ונהרו פניו הק' בשמחה גדולה, והתחיל לדפדף בדפי הש"ס אחד אחר השני, וכשראה הגהה אחת שרשם זקני בעל "שמן רוקח" בכתב ידו, קם הרב, וניגש לארון הספרים, והוציא ספר אחד שחיבר בעל "שמן רוקח" – כידוע שה"שמן רוקח" חיבר הרבה חיבורים (ביניהם:  שמן רוקח – שו"ת וחידושים על כמה מסכתות, שערי דעה, יבין שמועה, מנחת ערב, שב שמעתתא, סמא דחיי, מעשה רוקח, תורת חסד, קונטרס החזקות ועוד) – ופתח את הספר בעמוד מסויים, ואז עיין שם רגעים אחדים, ומיד הראה לי שתוכן הדברים שרשום בהגהה שעל הש"ס הם אותם תוכן הדברים שכתב ה"שמן רוקח" בספר שלו…

אח"כ מצא עוד הגהה בש"ס שרשם בשולי הדף, ושוב, הגאון קם, ניגש לארון הספרים, מוציא ספר אחר של ה"שמן רוקח", פותח, ומראה לי שתוכן הדברים שרשום על הדף בש"ס, זהים לאותם תוכן הדברים שכתובים באותו ספר של ה"שמן רוקח", וכך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים.

כשסיים את מלאכתו, קם הרב, ניגש לארון, והוציא צילום מהכת"י של ה"שמן רוקח" זי"ע, והשווה את הכת"י להכת"י שהיה רשום בשולי הגליון של הש"ס, והראה לי שזה אותו כת"י, שהיה דומה להפליא אחד להשני.

כשסיים את ה"מחקר", אמר לי הרב, שאני יכול להיות סמוך ובטוח יותר מאלף אחוז שזהו אכן הש"ס המקורי של בעל ה"שמן רוקח" זי"ע.

******************************

פעם נשאל הגאון האדיר רבי נתן געשטעטנער זצ"ל, אם יש לו ברשותו כתבי ידות ישנים, השיב לו הגאון זצ"ל "יש לי את הגמרא והשלחן ערוך – אלו הם כתבים ישנים ועתיקים ביותר"…

***********

ידוע, שהגה"ק הסטייפלר זצ"ל היה שואל שאלות בהלכה את הגאון האדיר רבי נתן געשטעטנער זצ"ל בעל "להורות נתן", ואף התבטא פעם עליו שהוא "עמוד התורה בדורנו". סיפר אחד ששמע ממקור ראשון, שהיה לאיש הזה שאלה חמורה בהלכות אבלות, נכנס הלה אצל הסטייפלר זצ"ל ושאל אותו את השאלה החמורה הזאת.

הסטייפלר חשב כמה רגעים, ואח"כ אמר לו "לך להרב געשטעטנער ותשאל אותו כיצד להתנהג", והוסיף הסטייפלר ואמר לו "ער איז א גרויסער בקי, ער קען אלץ!" [הוא בקי גדול, הוא יודע הכל!], ואח"כ אמר לו הסטייפלר "אבל אל תאמר לו מה שאמרתי לך עכשיו"…

******

שאלני פעם אחד, הלא אמרו חז"ל (מס' ברכות דף ז' ע"ב) "גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה", ובכן – ביקש הלה – "אמור לי בבקשה איזה דבר שראית אצל הגאון רבי נתן געשטעטנער זצ"ל שיכולים ללמוד מזה אורחות חיים".

אמרתי לו: הנה, הרב, מתי שנשאל איזו שאלה, בין אם היה זה שאלה חמורה בין אם היה זה שאלה קלה או פשוטה, מעולם הוא לא השיב על השאלה מיד, רק תמיד לאחר ששמע את השאלה, חשב וחשב ושקל את כל צדדי השאלה על כל חלקיה, ולפעמים אף פתח את הגמרא והשלחן ערוך, ודן עם השואל בצדדי השאלה בכובד ראש ובעיון, והסביר להשואל על איזה בסיס הוא מייסד את תשובתו, ורק אח"כ השיב תשובה בהירה וברורה לאמיתה של תורה.

את כל זה סיפרתי להשואל כאמור, והוספתי לומר לו, שכולנו מחוייבים ללמוד הנהגה זו מהרב זצ"ל, אדם שהסטייפלר אמר עליו שהוא "עמוד התורה בדורנו", ואף התבטא עליו לאמר שהוא "בקי גדול ויודע הכל", ואעפ"כ הוא דן בכל שאלה בכובד ראש, ולא זרק מעולם תשובה חטופה ללא מחשבה מעמיקה וישרה, אז מה נאמר אנו בתריה…

******************************

בעת שזיכני השי"ת לפתוח את דלתי בית מדרשינו, ועמדנו לפני יציקת בורות המקוה, התקשרתי להרב זצ"ל לשאול את דעתו הגדולה אודות איזה פרקי תהלים שיאמרו בעת מעמד יציקת בורות המקוה, ונשתוממתי מידיעותיו העצומות במסורת, לא רק מזקניו הגדולים, אלא הייתה לו ידיעות במסורת שאר גדולים וצדיקים ג"כ.

כך הכנתי ביחד עם הגאון זצ"ל רשימה מפורטת מפרקי תהלים שיאמרו בעת יציקת בורות המקוה, והוצאתי קונטרס מיוחד לכבוד המעמד הכביר, בו הובאו הפרקי תהלים שרשם לי הגאון, ובראש הקונטרס הופיע בהדרתו מכתב מיוחד ששלח הגאון זצ"ל לכבוד ולטובת שמחת התייסדות הבית המדרש…

(קטעים מתוך גיליון 'נועם שיח')