"כאן מדבר יהודי מאמריקה. בעזרת ה' בעוד שבועיים אוביל את בני החתן לחופה, וכמו שאתם יודעים, להיות מחותן זה דבר עצום בגודלו, עצום ללא כל פרופורציה ליכולת של בן אדם. הקושיה של הגמרא "כסף מנלן" היא אכן קושיה קשה כברזל, כשעלי להוציא סכומים אדירים בשביל ליל החתונה, דירה, רהיטים, שכירות, מלבושים, הכל כנאה וכיאה לחתן דומה למלך, ברוך השם.
"ביומיום אני עושה השתדלות לפרנסה, והחלטתי שדי בזה. איני מבקש כסף מאיש. הרי רק מי שהקב"ה יתן בידו את הכסף בשבילי יביא לי אותו. אז בשביל מה ללכת סחור סחור ולהתדפק על פתחי נדיבים, כשביכולתי לדבר ישירות עם הקב"ה? התחזקתי במאמר ששמעתי מהרבי מסקולען זצ"ל, שאמר בשם הרה"ק מרוזי'ן זי"ע על הפסוק בתהילים (בפרק יג) "עד אנה תסתיר את פניך ממני, עד אנה אשית עצות בנפשי" – מתי יש הסתר פנים? כשאדם משית לעצמו עצות.
"אבל כשמגיעים למסקנה שרק ה' יתברך יכול לעזור – אז זוכים לגילויים מופלאים של השגחה. בכלל, מה לי לדאוג על העתיד? "תמים תהיה עם השם אלוקיך!" רש"י אומר שם: 'ולא תחקור אחר העתידות', ואין זה משנה אילו עתידות, מה שיהיה בעוד עשר שנים או בעוד עשר דקות. שתי סגולות נפלאות קיבלתי על עצמי לקיים בימי ערב השמחה: את הסגולה של הרה"ק ר' ברוך ממז'יבוז' זי"ע, ששמחה היא סגולה לפרנסה, ואת הסגולה שהרבי מסקולען זצ"ל הראה לי פעם בתהילים בפסוק "מהולל אקרא השם", ורש"י מפרש: 'בהילולים אקראנו', והסביר לי: כשדוד המלך היה בצרה, הוא כבר הודה על הנס שהקב"ה ישלח לו, משום שהיה בטוח בישועה.
"נכון שאין לי אפילו מקצת מהבטחון של דוד המלך, אבל המדרש אומר שאפילו רשע שבוטח בה' גם חסד יסובבנהו. שרתי לעצמי ניגוני שמחה וחיזקתי את עצמי בפסוקי הודיה בלכתי בדרך, בשכבי ובקומי. בכל עת שדאגת הכסף איימה עלי החזרתי לה אפיים בניגונים המרוממים את הנפש. שרתי בפה, שרתי במחשבה. פסוקי תהילים וקטעי תפילה היו לי ללחם חוק והשרו עלי אווירה טובה, מלאת אושר ושמחה כי אני נמצא בידי הקב"ה לבדו, והוא אשר יפרנסני ויתן לנו את כל צרכינו לקראת החתונה הקרבה.
"בראש חודש תמוז השנה היה עלי להוציא את השטריימל עבור החתן ולשלם עבורו. לא היה לי שמץ של מושג מניין אשיג את הסכום המבוקש. והנה מתקשר אלי ידיד ואומר לי: "אתה הרי עושה חתונה. יש לי בשבילך ש'ק של עשרים וחמשה אלף דולר. על שם מי אני מוציא את השיק?" הוא ממשיך לשאול: "ואתה לא צריך עוד?" אבל אני, למה שאבקש, הן גם את הראשונים לא ביקשתי מאת בשר ודם. "הקב"ה ישלח לי", אמרתי לו בנחת. "ולמה אתה לא מפרגן לי שאני אהיה השליח?" הוא שואל אותי. "נו נו, אם אתה רוצה להיות השליח, תבקש מהקב"ה שאתה תהיה השליח", עניתי. זמן קצר לאחר מכן הוא התקשר אלי וביקש ממני שאבוא לקחת את הכסף, והגיש לי מעטפה ובה שיק של שלושים אלף דולר וחמשת אלפים דולר נוספים במזומן. והבוטח בה' חסד יסובבנהו"