יום שני י"ח באב תשע"ח
המיחם שהיה מתפרק בעת התחממות יֶתר
בזמן חכמינו ז"ל היה מצוי מיחם מים, שהיה מורכב מכמה חתיכות נחושת שהולחמו זו לזו בבדיל או בעופרת. במיחם זה היו שני 'מֵיכלים', האחד גדול, ובו המים, והשני קטן, ובו הגחלים שעל ידם התחממו המים.
במידה ודפנות המיחם היו מתחממות יתר על המידה, עלול היה החיבור שבין החתיכות להינמס, ואזי היו החתיכות מתפרקות זו מזו. ולפיכך, לאחר הוצאת כמות המים החמים שהזדקקו להם, היו מרוקנים את מֵכל הגחלים, ולחילופין – מוסיפים מים קרים למֵיכל המים.
ואמרו חכמינו ז"ל בתלמוד ירושלמי, שכל עוד הגחלים במיחם, אסור להשתמש בו בשבת, מחשש שימלאו בו מים קרים, ויעברו על איסור בישול. ויש מהאחרונים שהביאו את דברי הירושלמי להלכה בנוגע למחמים שבזמנם.
[משנ"ב שיח, קיח; ירושלמי שבת ג, ג, ומפרשיו]
האם מותר להשתמש בשבת במיחם חשמלי בעל גוף חימום העלול להישרף?
בהמשך לאמוּר: בזמננו, מצויים מיחמים חשמליים, שכאשר הם מתרוקנים ממימיהם בעודם פועלים, 'נשרף' גוף החימום, ולכן מקפידים על כמות מינימלית של מים, אשר תשמור על גוף החימום. ונחלקו הפוסקים: יש אומרים שמותר להשתמש במיחמים אלו בשבת, כאשר אין מניעה מסיבה אחרת, כגון כניסה אוטומטית של מים קרים; משום שבמיחם זה אין צורך להוסיף מים אלא כאשר המיחם מרוקן, ובאמצעות הסימון בצינורית המדידה שעל גבי המיחם ניתן לזהות אימתי הוא קרוב לריקון, ולהימנע מהוצאת מים נוספים, ואין צורך בהוספת מים מבחוץ; וליֶתר בטחון, ניתן לרשום על גבי המיחם שאין להוציא מים כאשר גובה המים הגיע לסימון הנ"ל. ויש שאוסרים להשתמש במיחם זה בשבת.
[ביאורים ומוספים דרשו שיח, 125]
כיצד יתכן ששבעה אנשים יעברו על איסור בתהליך בישול של תבשיל אחד?
ב'תוספתא' ובגמרא מובא מקרה תיאורטי בו עוברים שבעה בני אדם באיסור מלאכה מדאורייתא, בתהליך בישול של תבשיל אחד. 1. המביא את האש עובר על איסור מלאכת 'מבעיר', בין אם הוא עצמו מדליק את האש, ובין אם הוא מוליך גַּחֶלֶת קיימת לצורך כך, כיון שהאש הטמונה בגחלת מתלבה על ידי ההולכה. 2. המניח עצים על גבי האש, עובר אף הוא על איסור מבעיר. 3. המניח סיר על גבי האש, אינו עובר כל איסור; אך אם מדובר בסיר חדש, פעמים שיש בכך איסור דאורייתא, (ראה שולחן ערוך תקב, ד). 4-6. המכניסים לסיר מים, מאכל, ותבלינים, עוברים – כל אחד מהם – על איסור בישול. 7. המערבב את התבשיל, עובר על איסור 'הגָּסה', שהוא חלק ממלאכת בישול דאורייתא (ראה תקציר לאתמול).
[משנ"ב שיח, קיח; וראה שם, א, ושעה"צ א]