אמר לי הרב שליט"א (ד' ניסן תשנ"ח) שהיום הולך לאפיית מצות, ואמרתי לו ששמעתי בשם הגה"צ ר' שמואל הומינר זצ"ל שאמר כי אף כשהולכים אל הרב לשאול שאלה, צריך לומר קודם קפיטל תהילים... ואמר הרב: זה נכון מאוד, העולם אומר על הגמרא (בבא בתרא קט"ז, א') "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים", שאין הכוונה שהחכם יבקש רחמים על החולה, אלא ההולך אצל החכם יבקש עליו רחמים. [עיין במאירי (כ"ב שם) שכתב: ילך אצל חכם וילמוד הימנו דרכי התפלות ויבקש רחמים"]. בג' ניסן תשס"א אמר לי הרב: היום אופים מצות ! שאלתי אם צריך להתפלל על זה, ואמר: ודאי צריך להתפלל על זה. למחרת ד' ניסן שאלתי להרב איך הייתה אפיית המצות אתמול. ואמר שב"ה היה כשורה, והוסיף: אמרתי להם שאם יבוא משיח יצטרכו לאפות שוב, כי המצות טמאים ויצטרכו להטהר ולאפות מחדש. כשאפינו מצות, גיסי הג"ר שאול ברזם זצ"ל היה הממונה, שאלתיו ומה תפקידי, וענה: אתה תגיד תהילים !
"והגדת לבנך"
שאלה: מצות "והגדת לבנך", עד איזה גיל היא, אם גם בבנו גדול וכן בן ת"ח לאב עם הארץ?
תשובה: היה מסתבר שאם בנו יודע כל ענייני יציא"מ, כבר אין מצוה לספר לו, אבל יתכן שיש מצוה גם בבנו גדול וגם בן ת"ח מאב ע"ה, כי בכל פעם ששומע שוב נוסף משהו (אמרתי להרב דברי הרמב"ן שיסוד להאמונה מה שקילבנו מאב לבן כו'), והוסיף הרב: חז"ל במסכת ברכות (ס"ג, ב) אמרו: "ערב אחד אינו קורא ק"ש דומה כמי שלא קרא ק"ש מעולם", והטעם לכך, אומר המגיד מדובנא, כי כל עיקר עניינה של מצות קריאת שמע בכל יום היא מה שמעביר המסורת מלילה ליום ומיום ללילה, כך בכל הדורות, וכשהחסיר פעם אחת חסר בעיקר המסירה כל ימיו מיום אחד לחבירו. בכל שבת היה אבא זצ"ל לומד עמי בקביעות ואמר שרוצה לקיים המצווה ללמד בנו תורה.
(דרך שיחה)
לא נמצאו פוסטים