שאלה: הרב אפרים ישראלי הוא בעל גמ"ח כספים גדול המלווה לאנשים הלוואות גדולות בתשלומים נוחים. והנה בשבת קודש בשחרית קורא לו הגבאי לעלות לתורה לעליית 'ששי', והוא מגלה שאחד המתפללים שלוה אצלו בשבוע האחרון, הוא זה שקנה עבורו את העליה. תוך שהגבאי מסלסל בקולו את 'מי שבירך' דוחקים בו לעלות לבימה, והרב אפרים מתלבט מה לעשות: הרי אם יעלה לתורה זו ריבית, ומצד שני – הרי מי שקוראים לו לעלות ואינו עולה יקצרו ימיו חס ושלו'; ומאידך, המלווה בריבית אינו קם לתחיית המתים. מה לעשות?
תשובה: תחלה יש להבחין בסוגי גמח"ים. גמ"ח שהוא מקרן תרומות של עמותת הגמ"ח, ובעל הגמ"ח אינו מלוה מכספו האישי, בזה אינו אלא גזבר ואין אסור לתת לו ריבית. אך אם הוא מלוה מכספו האישי, וכן אם מקבל פקדונות פרטיים עבור הגמ"ח באחריות אישית; כלומר, שהוא לווה מבעלי הפקדונות ומלוה ללקוחות הגמ"ח מכספו, בזה אסור לתגמל אותו עבור ההלואה משום ריבית.
מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א הורה בזה שלא יעלה לתורה, ואין לחוש לקיצור ימים, כיון שזהו כבוד התורה לקיים את ההלכה; ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הורה שיעלה, ולפני שמברך ילחש לגבאי שהוא משלם את העליה, ובכך יתקיים כבוד התורה וגם ימנע מאיסור ריבית.