שאלה: אצל ילדים מצוי שמסמנים אחד לחברו בשפת האצבעות בתנועות וחבור אצבעותיהם בכל מיני צורות, שנקרא בלשונם "שפת הידים". האם מותר לשוחח בשבת בשפת הידים? או שיש לחוש למלאכת כותב.
תשובה: כתב הרמ"א (סי' ש"מ ס"ד) שמותר לרשום באוויר באצבעותיו צורת אותיות, ויש לדון שמא מה שהתיר זה להראות באוויר כשמסובב אצבעו בצורת האות, אבל כשיוצר באצבעותיו צורת אותיות יהיה אסור עכ"פ מדרבנן כדין כתב שאינו מתקיים. ובמוספים למשנ"ב הוצאת 'דרשו' הובאה דעת גדולי זמננו שהתירו בזה דאינו נחשב כותב.
והנה חכם אחד שליט"א כתב לאסור בזה בשם המקו"ח (לבעל החוות יאיר) שכתב בסי' ש"מ ס"ד לאסור לעשות באצבעות ידיו כמו שעושים הנערים כמה מיני תמונות. אך כאשר מעיינים בגוף דבריו מובן שלא כוון לזה, ונעתיקנו בלשונו: "אסור לעשות תמונה בחוט על השולחן או באצבעות ידיו, שעושים הנערים כמה מיני תמונות מיד ליד" עכ"ל. וביאר ידידי הר"ר שמואל ברגמן שליט"א שבא לאסור עשיית צורות ע"י חוט באצבעות הידים שמעבירים מאצבע אחת לשניה כפי שמצוי בזמננו אצל הילדות, שנקרא "סבתא סורגת" וכיוצא בזה. אבל לדבר בשפת האצבעות יהיה מותר כדעת גדולי זמננו.