סיפר הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א: אברך חשוב מהישיבה, מצויין ומתמיד גדול, התקשר אלי פעם שיש לו בעיה. הוא לומד בכולל שמקבלים בו אלף דולר, שזה סכום יפה, אבל הוא מרגיש שהוא לא עושה את השטייגען שלו, דהיינו הוא יכול להתעלות יותר. ואם הוא יעבור לכולל של מיר – הוא ילמד הרבה יותר טוב, אבל הבעיה, ששם המלגה קטנה בהרבה, ובדיוק לאשתו לא היתה עבודה, והוא צריך גם לשלם משכנתא, ואינו יודע מה לעשות.
היה זה כשמרן רה״י זיע״א היה בחיים, שאלתי אותו, והראש ישיבה ענה לי ברוגע: "יש משנה (אבות ג, ה) כל המקבל עליו עול תורה – מעבירין ממנו עול דרך ארץ. אם הוא יקבל עליו עול תורה – תסתדר לו הפרנסה. איך, אני לא יודע… אבל זה המשנה אומרת, אני מאמין למשנה. ואם הוא לא יקבל עליו עול תורה – אז זה לא יסתדר לו, ואז לא תהיה לו ברירה. תגיד לו שייכנס למיר, כעת זמן קיץ, שילמד שם שלשה חדשים, ואם הוא רואה שהפרנסה הסתדרה לו, סימן שהוא קיבל עול תורה, וימשיך שם. אך אם הוא רואה שהפרנסה לא הסתדרה לו, סימן שהוא לא קיבל על עצמו עול תורה, ואז אין לו ברירה"…
ההוא היה אברך רציני, כעבור שבועיים הוא מתקשר אלי: "נכנסתי למיר, ב״ה פנו לאשתי וסידרו לה עבודה, הכל מסודר"… נפש עמל, עמלה לו. התורה דואגת גם לפרנסה, וגם לשאר דברים.
שאלו פעם את מרן שה״ת ר׳ חיים קנייבסקי זצ"ל, היום יש אנשים שמפחדים מכל מיני ערבים שמסתובבים ברחוב… כל אחד שעובר לידך, אולי הוא מחבל… ועוד כל מיני פחדים מפה ומשם. אמר רבי חיים: יש עצה, כתוב באבות דרבי נתן (פרק כ): כל הנותן דברי תורה על לבו מעבירין הימנו הרהורי חרב. מה זה ׳הרהורי׳? – פחדים. כל הפחדים האלו – נעלמים! איך זה נעלם? כי התורה דואגת לו שהוא יוכל ללמוד. וכי אפשר ללמוד בכל כוחו אם יש לו פחדים כל הזמן?! הוא לא יכול להיות מרוכז! לכן אדם שלומד טוב ומשים דברי תורה על לבו – מעבירין הימנו. זה נעלם והכל מסתדר.
(ארחות חיים)