השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ב סעיף ה' [בחלקו השני]
- דין מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בער"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת –
האם מותר לטחון חיטים ברחיים של מים בער"ש? | מה ההיתר לכוון שעון בער"ש באופן שישמיע קול בשבת? | מותר לצאת בתפילין בער"ש? | ימשמש אדם בכיסיו בער"ש
השו"ע אומר, שמותר לתת חיטים ברחיים של מים בער"ש והם ממשיכות לטחון בשבת, ואומר הרמ"א, שאע"פ ששומעים את קול טחינת הרחיים של היהודי, מותר, ויש אוסרים, ומבאר המ"ב, שכיוון שמדובר בדבר שנעשה בפרהסיא, חוששים לזילותא דשבתא, דהיינו שהשבת תיעשה "זול", ואומר הרמ"א שנוהגים כדעה זו שאסור להניח חטים ברחיים אלו בער"ש, ובמקום פסידא אפשר לסמוך על הדעה הראשונה.
עוד אומר הרמ"א, שמותר לכוון מער"ש את השעונים המשמיעים קול, וישמיעו קול בשבת, ואע"ג שיש בזה "אוושא מילתא", אין בזה איסור, כי אנשים יודעים שהדרך לכוונם מער"ש.
המ"ב דן, האם האיסור לכוונם הוא מדאורייתא או מדרבנן, ונ"מ, האם מותר לעשות את זה בשבת ע"י גוי לצורך מצוה, דאם זה מדרבנן, מותר.
סעיף ו'
אסור לאדם לצאת בער"ש כאשר מחזיק חפץ בידו, שמא ישכח מזה, ונמצא עובר על איסור דאורייתא של הוצאה מרשות לרשות, אבל אם יש בזה רק איסור מדרבנן, כגון שזה תחוב בבגדו, באופן שגם אם יוציאו מרשות לרשות זה יהיה דרבנן, אין בעיה כי זה גזירה לגזירה.
מותר לצאת בתפילין סמוך לחשיכה כי אינו שוכחן, ומבאר המ"ב, שמדובר בתפילין שבראשו שאדם מצווה שלא להסיח דעתו מהן, ולכן לא חוששים בזה להוצאה, אבל כשהתפילין בידיו אסור לצאת בהם.
מצוה לאדם למשמש בכיסיו מער"ש במקומות שמצויים שם דברים כדי שלא יכשל בהוצאה מרשות לרשות.