דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תזריע מרחוק תפס מיד הרבי את מחשבתו, ופתח ואמר באמרי פיו: "יש אנשים שמתעורר בלבם תאווה לתפוחים, אבל היות שאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה לכן הם נאלצים לברך תחילה. אמנם יש כאלו שהם תאבים לעשות ברכה לה', אבל מכיוון שאסור לעשות ברכה לבטלה לכן הם נאלצים לאכול תפוחים…

מרחוק תפס מיד הרבי את מחשבתו, ופתח ואמר באמרי פיו: "יש אנשים שמתעורר בלבם תאווה לתפוחים, אבל היות שאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה לכן הם נאלצים לברך תחילה. אמנם יש כאלו שהם תאבים לעשות ברכה לה', אבל מכיוון שאסור לעשות ברכה לבטלה לכן הם נאלצים לאכול תפוחים…

גאב"ד חרדים - הרה"ג רבי אשר אנשיל כ"ץ שליט"א על מצוות ספירת העומר
כ"ח ניסן תש"פ
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

בימים הללו כלל ישראל מקיים מצוות ספירת העומר דבר יום ביומו, מעלה הוא על זכרונו דברי הימים של קיום מצוותה כתיקונה בימים ההם, כאשר ממחרת הפסח הביאו לבית המקדש את עומר התנופה, ומתוך ציפייה כי במהרה נזכה להחזרת עבודת בית המקדש למקומה.

במצוות העומר לימדונו חז"ל (מנחות ס"ח:) שהייתה באה מן השעורים, ואינה באה לא מהחיטים ולא משאר מיני דגן. ולכאורה עניין זה צריך ביאור וראוי להבינו באר היטב, כי הרי השעורים פחותים הם במעלתם מן החיטים, וכפי שמוכח לן מסדר שבעת המינים שבמקרא (דברים ח' ח') "ארץ חיטה ושעורה" וגו', חיטה קודמת לשעורה, וכידוע הכלל שאמרו חז"ל כל הקודם בפסוק קודם אף בברכה משום חשיבותו. אם כן למה ציוותה תורה להביאה מן השעורים דווקא? ובכן במה הוא שונה משאר מנחות שהיו באות רק מן החיטים ולא מן השעורים, והיא מנחתה רק מן השעורים.

וביותר צריך ביאור לפי טעם המצווה שמבאר החינוך (מצווה ש"ב) שמנחת העומר באה לאות הכרת הטוב לה' יתברך על התבואה החדשה שנתן לנו לאכלה, תמוה למה אנו מביאים כהכרת הטוב ממאכל בהמותינו, ולא ממה שאנו אוכלים לשובע נפשנו.

ולאידך גיסא יש להבין ולברר, אם כדאמרן ששעורה מאכל בהמה היא, איך ייתכן שהיא אחת משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל! האם זהו שבחה של הארץ, שיש בה כדי להאביס את בהמותינו במאכלם. ולא זו בלבד, אלא שמפורש בדברי הימים (ב' ב') ששלמה המלך נתן את מזונם של חוטבי העצים לבנין בית המקדש שעורים, משמע שמאכל אדם הוא ולא מאכל בהמה. ואין לומר שרק לחוטבי עצים חשוב כמאכל ולא לשאר בני אדם, שהרי מצינו שהוא עלה על שולחן מלכים כמו שכתוב אצל דוד מלך ישראל (שמואל ב' י"ז י"ח) שאכלו במחניים "חיטים שעורים קמח וקלי ופול ועדשים". ואף אמא של מלכות רות המואבייה לקטה לעצמה משדה בועז כאיפה שעורים (רות ב' י"ז), גם ביחזקאל (מ"ה י"ג) כתיב "זאת התרומה אשר תרימו וגו' וששיתם האיפה מחומר השעורים", משמע שמאכל אדם המה שהרי מאכל בהמה פטור מדאורייתא מתרומות ומעשרות. (וכן עוד הרבה בכתובים שהשעורה כמאכל אדם ייחשב וכדמצינו אצל אלישע – מלכים ב' ד' מ"ב, וכן במשנה פאה פ"ח מ"ה. ומסכת שבת ק"מ ע"ב. ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ה). ובנוסף שנינו בגמרא (מנחות ע"ב ע"ב) "שיירי מנחות נאכל לכהנים", וקשה לומר שהכהנים אכלו מאכלי בהמות.

אך מנגד כפי הנזכר, הרי לן דברי רבן גמליאל במנחת סוטה שאומר ששעורים מאכל בהמה היא. וכך מצינו גם בפסחים (ג' ע"ב) "השעורים והתבן לסוסים". וכן בביצה (כ"ט ע"א) "לא ימדוד אדם שעורים לפני בהמתו ביום טוב".

אם כן שומה עלינו להבין ולדעת מה טיבם של השעורים הללו, הלנו הם או לבהמותינו.

 

מותר האדם מן הבהמה אין:

אלא על כרחינו מוכח לן מכאן, שהשעורה כלולה משניהם וראויה היא הן למאכל אדם והן למאכל בהמה, ובכך היא שונה משאר הדגנים שהם ראויים רק למדבר או להיפך רק לחי.

ומעתה יש לנו לבאר מה טעם ציוותה תורה להביא את מנחת העומר ממאכל כזה דווקא, שהיא מאכל אדם ובהמה גם יחד.

אלא לימוד גדול בא לן השעורה ללמד. להתבונן ביסוד נפלא זה העולה ובא בעתו ובזמנו של מועד יציאת ישראל ממצרים והכנתם לקבלת התורה מסיני.

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים: יציאת מצרים והדרך שעברו ישראל עד לקבלת התורה בהר סיני, הוא דרך המסורה לאדם בעבודת הבורא – להתרומם מהארציות ומהבהמיות. להרים את הראש מעל הקרקע ולא לשקוע באבוס הפרה! "מותר האדם מן הבהמה אי"ן" יתרון האדם מן הבהמה הוא במידת ה'אין', בכך שהוא יכול לבטל את מאכלו לאי"ן לא לשם הנאת גופו בלבד אלא להניפו תנופה לשם שמים, ועל ידי זה ישפע שפע רב שיזכה לזכך את גופו שתהא ראויה לקבלת התורה. הן כך אמרו חז"ל (תנא דבי אליהו כ"ו. תוספת כתובות ק"ד ע"א) "עד שהאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו". על האדם לקדש עצמו במותר לו, ולהתנהג להיפך מדרכי מצרים שהיו משוקעים ושבויים בידי תאוותיהם והנאותיהם, ועבודת האדם היא לצאת ולהיחלץ מהם ולהתענג בתענוגים של רוח קדושה וטהרה, כראוי לאדם הנברא בצלם.

 

איזו היא אכילה לשם שמיים?

מסופר על אחד מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם, שלעת זקנתו נחלש עד מאד ולא היה ביכולתו לאכול, והוצרכו להאכילו על ידי עירוי. בעת אכילתו מתוך עירוי היה מוריד דמעות שליש בוכה מנהמת לב, דבר ששיבר את לב כל הסובבים בראותם צרת רבם. אולם לא בנקל עלה בידיהם לבאר את פשר בכייתו, עד שבסוף  אחרי הפצרות מרובות התברר סיבת הבכי שבשלו שפך דמעות כמים. "בוכה אני בעת האכילה, כי כעת שאני נאלץ לאכול מתוך העירוי אני מפסיד ברכה שלפניו וברכה שלאחריו. לא כן אם הייתי אוכל כדרך כל אדם בפה כי אז הייתי יכול לברך עתה בכפלים! איך לא אבכה על שני ברכות אלו שהפסדתי ולא עלה לשמים".

שומו שמים והטו אוזניים! לא בכה על ייסוריו ולא על חולשתו, גם לא בכה על מר גורלו, על מה בכה, על שלא יכול לברך באוכל תחילה. זוהי אכילה לשם שמיים – תכלית עבודת העומר.

היה מעשה אצל הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע שפעם בעת עריכת שולחנו הטהור הביאו לפניו תפוחים, שבימים ההם הם היו יקר המציאות, ולקח הרה"ק מהפירות שלפניו וברך עליהם בכוונה ואכלם. באותו עת עמד מן הצד מאן דהו שהיה רחוק מעדת החסידים, וחשב בלבו בזלזול על הרה"ק שאוכל ונהנה מתפוחי עוה"ז, ואמר לנפשו בחמדה, מי ייתן שאהיה גם אני רבי כי אז יעלה בידי למלאות את עצמי בתפוחים טעימים לתאוות נפשי…

מרחוק תפס מיד הרבי את מחשבתו, ופתח ואמר באמרי פיו: "יש אנשים שמתעורר בלבם תאווה לתפוחים, אבל היות שאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה לכן הם נאלצים לברך תחילה. אמנם יש כאלו שהם תאבים לעשות ברכה לה', אבל מכיוון שאסור לעשות ברכה לבטלה לכן הם נאלצים לאכול תפוחים… הדברים נכנסו ללב אותו אדם, עד שנעשה בעל תשובה וחסיד גמור בלב ונפש עת זכה שתהיה אכילתו לשם שמיים. מה נאמר ומה נדבר הלוואי עלינו כאלו תאוות, תאווה של ברכות לה', תאוות של עבודת ה', וזהו מה שאנו מבקשים (לפני הנחת תפילין) "לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו ית"ש".

בכל לבבך ובכך נפשך: הוא תכלית עשיית המצוות בכלל, ועבודת ה' בפרט. שתהא מתוך חובת הלבבות. כי המצוה הזאת אשר אנוכי מצווך היום וג"ו בפיך ובלבבך לעשותו (דברים ל' י"ד)  ובוחן לבות ה' (משלי י"ז ג'). וזהו מה שצווה הבעש"ט בצוואתו שנזכה לעבוד את השי"ת בעבודה תמה (יומא כד") במחשבה בדיבור ובמעשה, לא די במעשה המצווה לבד, אלא ה' יראה ללבב (שמואל א' ט"ז ז').

זה כלל גדול בתורה: יסוד זה של 'חובת הלב' הוא לא רק באכילה ושתיה אלא כלל גדול לכל התורה כולה שעל ידה יכול האדם לקיים את מצוות ה' כראוי וכנכון, ובפרט בעיתותי תורה או בזמני תפילה שלא תהא תפילתו מן השפה לחוץ וכמצוות אנשים מלומדה, אלא כמונה מעות וכעומד לפני המלך, שאז אין לך דבר שעומד בפניה, תפילה ששוברת את כל המחיצות המבדילות.

מפורסם הסיפור שאירע בבית מדרשו של הבעש"ט הקדוש. היה זה בבצורת של עצירת גשמים כשכולם שאלו למטר. ראה הבעש"ט את אותו עם הארץ בעת הגיעו לפרשת קריאת שמע לפסוק 'ועצר את השמיים ולא יהיה מטר' התחיל הכפרי לבכות לצעוק בקולות וברקים 'ועצר את השמיים!'… בבערותו פירש מילת 'ועצר' היינו שיבצור ויסחוט ה' את העננים בשמיים, עד אשר 'ולא יהיה מטר' בעננים אלא כל המטר ירד מהם למטה ארצה… חזקה על תפילה שלא שבה ריקם, ואכן מיד נתכסו השמיים בעבותות ומטר החל למטור ארצה.

והסביר הבעש"ט שעל אף שתפילת אותו עם הארץ בשגגה הייתה הפוך ממשמעותה ומפירוש מילותיו, עם כל זה כיוון שבא בכוונה מעומק לב אין דבר שיכל לעמוד בפניה, ודווקא תפילתו בשגגה הוא זה שפתח לנו את אוצרות השמיים למטר השמים תשתה מים. זהו כוחה של תפילה שבא מחובת הלבבות. רחמנא ליבא בעי. ואנו אין לנו אלא לעשות חשבון הנפש אם בתפילת עם הארץ ככה הרי על אחת כמה וכמה בתפילה בכוונה מעומק לב שהיא בוקעת רקיעים ושוברת את כל המסכים המבדילים.

ולדרגה הזאת של להיות דבוק בה' בחובת הלבבות לא רק במילי דשמיא אלא גם מילי דארעא זכו בני ישראל עת יציאתם מטומאת מצריים, ולכן דווקא אז קיבלו את מצוות ספירת העומר לתקן בזה את נפשותינו רוחותינו ונשמותינו להניף את השעורה והמאכלים לשם ה'.

ובזה יש לפרש מה שהקשו במפרשים לבאר  עניין עיבור השנה למועד חודש האביב שהיא נקבע לפי הבשלת השעורה – והשעורה אביב (וראה אבן עזרא שמות י"ג ד', שמות כ"ג ט"ז) ולכאורה מה מלמדנו השעורה שלפיה קובעים את חודש האביב ועשית פסח, אלא הא גופא מלמדנו השעורה שעיקר חיי האדם צריך להיות מתוך מרא דחושבנא חשבון הנפש על מהות החיים האם נמשל כבהמות נדמה, או לצאת ממצרים ולעשות פסח לה' על ידי שיפסח וידלג מעל הבהמיות.

זהו מצוות העומר ללמד את האדם תבונה שלא יהא בהול על אכילתו שאז חלילה לפתח חטאת רובץ אלא מקודם להקריב קרבן עומר תנופה לה' (ויקרא כ"ג ט"ו) להניף את עצמו ואת גופו תנופה לה' שלא יהא מושקע באכילתו באבוסי בהמה.

וזהו וספרתם לכ"ם היינו לתקן את ה'לכם' שלא יהא רק בחומרי ובבהמי בבחינת לכם, אלא בלתי לה' לבדו –  ובזה נזכה במהרה למקרא שכתיב 'ונשגב ה' לבדו'. אמן.

(קטעים נבחרים מתוך שיחה)

הרה"ג רבי אשר אנשיל כ"ץ שליט"א ספירת העומר פרשת השבוע

אולי גם יעניין אותך

"כבוד הרב, איך מרסקים בננה?"
"כלתו שראתה את הכל מוכן לשבת כבר בחמישי, השתוממה..."
הגר''י שיינר שליט''א מספר על הרישום שלו לאונברסיטה
מדוע האור החיים הק' למד הלכות עדות בערב...
צפו: באמצע ההקפות נפל ספר התורה. המתפללים לא ידעו את נפשם...
מה יכול להיות יותר משמח, ממציאת 2,000 דולר?
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
זווית הלכתית

חבילה עוגיות שעבר עליה הפסח שנתערבה בהרבה חבילות – מה דינה?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

סיפורים קצרים

בשארית כוחותיו הוא מגיע אל התחנה, אך שנייה לפני שהדלתות ננעלות, מגיעים שני כושים גברתנים, חוטפים מידיו את המזוודה ועולים לרכבת, שהפליגה מיד לדרכה...

סיפור מופלא שהתרחש עם הגאון רבי שלום מאיר יונגרמן זצ"ל

סגולות וישועות

"פעם דיברתי בציבור ברמת גן וסיפרתי את הסיפור הזה, ואמר לי אחד מן הנוכחים: אני בנה של האשה הזו'..."

בדוק ומנוסה: תפילה על רוחניות תמיד עוזרת | מתוך שיחתו של מרן רה"י הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א

סיפורים קצרים

כשהוא היה בערך בן ארבעים היתה מלחמה בא"י. הרחובות היו שוממים מפחד, אך הוא לא שינה כלל מסדר יומו. יום אחד פגש אותו ידידו הגאון האדיר ר' ראובן פיין זצ"ל ושאלו: וכי אינך רואה טנקים מסתובבים ברחובות? כיצד אינך מפחד?

מספר בנו של מרן הגר"ח זי"ע הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א: כשהיו מלחמות בעולם, רבינו מעולם לא התעניין לשאול

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר