בצר לו, הלך לכתל המערבי ושפך שיחו לפני בורא עולם. כששב לביתו, צלצל הטלפון. על הקו היה יהודי מחו"ל "בקרוב אני מחתן את בני. שמעתי שחברת ספר חדש. אני רוצה לקנות ממך אלף עתקים, כדי לחלקם לכל המזמנים בחתנה"…

"הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר" (בראשית י"ח, כ"ז)

וברש"י: לשון תפילה

נתן בידינו אמצעי מיחד של דמעה ובכי, אשר ביכלתו לחולל נפלאות, לבקע רקיעים ולהגיע עד כסא הכבוד. וכך כתב רבנו יונה: "והמתפלל בדמע, תפלתו נשמעת, שהרי שערי דמעות לא ננעלו".

בילקוט שמעוני מובא מעשה המלמד על מעלתה ועל כחה של תפלה:

מעשה בחסיד אחד, עני מרוד, שהיה רגיל להתפלל לה' יתברך שימציא לו את פרנסתו. והיה מתחנן מעמק לבו שיהא זה בדרך של כבוד, ולא יצטרך למתנת בשר ודם.

נגלה אליו אליהו הנביא בדמות של גוי, אמר לו: "הא לך שתי מטבעות זהב, עשה בהם סחורה, ותראה ברכה במעשיך".

אך החסיד סרב, הוא לא רצה להנות ממתנת בשר ודם.

אמר לו אליהו הנביא: "קחם בתורת הלואה, וכשיהיה לך להשיב – תשיב".

נטל החסיד את המטבעות ומשכן אותם, תמורתם לוה סכום כסף גדול, והחל לסחר בו. הוא ראה ברכה במסחרו, ועד מהרה התעשר עשר רב.

ככל שהלך אותו חסיד והתעשר, כך הלכו ופחתו תפלותיו. עם הזמן היה שקוע כל כלו במסחרו, לא היה לו פנאי להתפלל, ואף לא ראה צרך להתפלל, שכן עסקיו פרחו ושגשגו.

קרא הקב"ה לאליהו הנביא ואמר לו: ראה מה עשית, היה לי בעולמי חסיד נאמן, שהיה שופך שיחו לפני, ומאז נתת לו שני מטבעות זהב, גרמת לו לחדל להתפלל.

אמר לו: "רבונו של עולם, אלך אליו ואטל בחזרה את מטבעות הזהב".

הלך אליהו אל אותו חסיד, ודרש ממנו שישיב לו את מטבעות הזהב. נטל החסיד את המטבעות הממשכנים והשיבם לאליהו.

והנה, מרגע שהחזיר את המטבעות, הורע מזלו של אותו חסיד, והלך וירד מנכסיו. בצר לו, חזר להרגליו הישנים והטובים. נכנס לבית הכנסת ונשא תפלה לבורא עולם מלבו השבור.

נגלה אליו אליהו הנביא ושאל בשלומו. אמר החסיד: "נהפך עלי מזלי, אבדתי את כל עשרי".

"וכי יודע אתה למה אבדת את ממונך? – כי מאז שהתחלת לראות ברכה בממונך, אבדת את תפלותיך. הקב"ה משתוקק ומתאוה לתפלותיהם של ישראל. אם תרצה, אחזיר לך את מטבעות הזהב, אך בתנאי שלא תאבד את תפלותיך".

אמר החסיד: "שגיתי בדרכי! הואיל והייתי שקוע במסחרי, לא נתתי את לבי להתמיד בתפלותי. אולם עתה אלמד לקח, אעסק במסחר, ולא אחדל מתפלה לבורא עולם".

החזיר אליהו את שני מטבעות הזהב לחסיד. החסיד שב למסחרו ועשה בו חיל רב, אך הפעם לא שכח את אלוקיו, והיה מתמיד בתפלותיו כמימים ימימה.

טרם יקראו ואני אענה

אחד הרבנים בירושלים, מחבר ספרים ידוע, עמל זמן רב על אחד מספריו. הוא השקיע בו ממון רב, והדפיסו באלף עתקים שהופצו בחניות הספרים. הוא קוה שבמהדורה הראשונה יכסה את ההשקעה, ובהכנסות יממן את המהדורה השניה, ממנה אולי יצליח לשלשל מעט רוחים לכיסו.

אך כל דבר צריך מזל, אפלו ספר תורה שבהיכל (זהר נשא, קלד ע"א). במשך תקופה היה הספר מנח בחניות הספרים כאבן שאין לה הופכין. כעבר זמן אסף המפיץ את הספרים ממדפי החניות, והחזירם לרב המחבר.

מה יהיה עכשיו? היכן יאחסן את הספרים? ומה יהיה על ההשקעה הגדולה?

הרב היה שרוי בצער. בצר לו, הלך לכתל המערבי ושפך שיחו לפני בורא עולם.

כששב לביתו, צלצל הטלפון. על הקו היה יהודי מחו"ל, גביר גדול. "בקרוב אני מחתן את בני. שמעתי שחברת ספר חדש. אני רוצה לקנות ממך אלף עתקים, כדי לחלקם לכל המזמנים בחתנה"…

הרב לא ידע איך להודות להשם יתברך – "והיה טרם יקראו ואני אענה" (ישעיהו סה, כד). הוא התנצל באזני הגביר שאין לו אלף עתקים, נשארו רק תשע מאות וארבעים…

עוד באותו שבוע הוא קבל סכום גדול שכסה בבת אחת את כל ההשקעה, ובנוסף לכך נשארו לו רווחים נאים.

השגחה פרטית מכח התפלה

ספור מפלא נוסף של השגחה פרטית שספר אותו רב:

הוא השקיע ממון רב בהוצאת אחד מספריו. הוא היה שקוע בחבור ספר אחד על הלכות טהרה, ולא היה לו פנאי למצא משקיע לספרו, ובעקבות זאת נאלץ להכנס לחובות כבדים.

מה עושים? פונים לבורא עולם. הלך לכתל המערבי והתפלל לה' שיזמן לו משקיע להוצאת הספר.

בדרך הטבע, אין זה פשוט למצא אדם שיסכים לממן הוצאתו של ספר. יטענו לו: אם אין לך כסף, למה הוצאת את הספר?!

בשובו מהכתל ראה אדם זקן, שמעד ונפל על הארץ. מהר לתמך בו ולסיע לו להתרומם. שאל הרב את הזקן: "להיכן כבודו צריך להגיע?"

"לרחוב פלוני בשכונת רחביה".

הרב הזמין מונית ונסע עמו לביתו, סיע לו לרדת מהמונית והוליכו לביתו. הזקן הודה לו מקרב לב על סיועו. לאחר מכן נטל הזקן פתק ובקש מהרב שיכתב בו את פרטיו. הרב כתב את פרטיו והחזיר את הפתק לזקן. הזקן עלעל בפתק, וכשראה את כתבתו של הרב, שאלו אם מכיר הוא אדם פלוני. השיב הרב שהוא שכנו הטוב של אותו פלוני.

השנים נפרדו לשלום. כשהגיע הרב לביתו כבר חכה לו השכן פלוני ליד דלת ביתו ואמר: "הזקן שעזרת לו בקש ממני לבוא אליך. אתה יודע מיהו?"

"לא".

"זהו העשיר הידוע, שתרם מיליונים למוסדות תורה. הוא שלח אותי לשאל אותך במה אפשר לעזר לך"…

הרב ספר לשכנו על ההשקעה הכספית הגדולה בהוצאת ספרו. השכן ספר על כך לעשיר, מיד שלף העשיר פנקס צ'קים מכיסו וכסה את כל חובותיו.

צאו וראו מהו כוחה של תפלה!

(מתוך הספר 'משכני אחריך' פנחס)