היום נלמד: ברכת פירות בוסר
יום רביעי כ"ו בשבט תשע"ז
באיזה מקרה מברכים על עגבניה 'שהכל'?
פרי שברכתו 'העץ', ולא נגמר גידולו אך הוא ראוי לאכילה - לדעת השולחן ערוך והרמ"א ברכתו 'העץ', ואף בתחילת גידולו, כאשר הוא קטן מאד; מלבד פירות מסוימים שדינם שונה, כמובא להלן. ויש אומרים שעד שהפרי יגיע ל'עונת המעשרות', דהיינו השלב שבו ניתן להפריש ממנו מעשרות, (ראה רמב"ם מעשר ב, ג-ה), ברכתו 'האדמה'; אלא אם כן גידלוהו על דעת לאוכלו בקטנותו, שאז ניתן לברך עליו 'העץ' גם בטרם שהגיע לשלב זה. ולכתחילה יש לנהוג כדעה זו ולברך 'האדמה'. ופרי שברכתו 'האדמה' - כל עוד לא נשלם גידולו, ברכתו 'שהכל'. [שו"ע ב, משנ"ב טז, וביה"ל ד"ה ושאר; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
אילו זיתים עדיף לאכול רק בתוך סעודה?
כאמור, לדעת השולחן ערוך והרמ"א ניתן לברך 'העץ' על פרי אף בתחילת גידולו; אך אף לדעתם, על ענבים אין לברך 'העץ' עד שיגיעו לגודל שבו ניתן להפיק מהם יין, כיון שעיקר חשיבות הפרי היא בכך שניתן להפיק ממנו יין; ויש אומרים שגם על חרובים וזיתים אין לברך 'העץ' לדעה זו, עד שיֵראו בהם סימנים מסוימים. ובמקרה שיש ספק אם הגיעו פירות אלו לשלב הנדרש לברכת 'העץ' - יש לברך עליהם 'האדמה'; אך כשמדובר בענבים או זיתים, לכתחילה אין לאכול כמות המחייבת ברכה אחרונה כי אם בתוך סעודה, כדי שלא ליצור ספק האם לברך 'על העץ' או 'בורא נפשות'. [שו"ע ב, ומשנ"ב יד; ביאורים ומוספים דרשו, 17]
מה מברכים על פרי בוסר מר שהוכשר לאכילה על ידי בישול?
כאמור, לדעת השולחן ערוך והרמ"א ניתן לברך 'העץ' על רוב הפירות אף בתחילת גידולם; אך אף לדעתם, אם הפרי מר או חמוץ, כדרך פירות בתחילת גידולם, ומשום כך אינו ראוי לאכילה אף בשעת הדחק, ובאמצעים מסוימים, כגון בישול, הכשירוהו לאכילה - ברכתו 'שהכל', כיון שאינו נחשב כפרי כלל; (ויש אומרים שנחשב כפרי, וכשהכשירוהו לאכילה - ברכתו 'העץ'). ואף אם הוא ראוי לאכילה בשעת הדחק, אין לברך עליו 'העץ' אלא כשהכשירוהו גם לאכילה שלא בשעת הדחק. וכאמור, לכתחילה אין לברך 'העץ' אלא כשהפרי הגיע ל'עונת המעשרות'. [שו"ע ב, משנ"ב יז-יח, שעה"צ יח-יט, וביה"ל ד"ה ושאר; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 25]