"וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה" (בראשית כ"ד, ס"ז)
בשנת תש"ח הגיע הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, רבה של העיר 'פרדס חנה', לדבר עם ה'חזון איש' אודות שידוך לבתו הרבנית הצדקנית מרת הניא רחל ע"ה. אמר לו ה'חזון איש' בהאי לישנא: "הרי יש לכם רק בת יחידה, ואם ירצה השם יהיה לכם רק חתן אחד, אם כן הוא צריך להיות מיוחד במינו. נו! קחו את גרשון אדלשטיין, אני מכירו היטב". ואכן השידוך יצא אל הפועל…
כאשר הגיע מרן שליט"א ל'חזון איש' להזמינו לשמחת נישואיו, שאלו ה'חזון איש': "באיזו שעה החופה?", השיבו מרן שליט"א כי מלכתחילה לא חשב להטריחו לבוא, וגם אינו רוצה שיפסיק ללמוד בגללו, אך רק רצה להזמינו מפני הכבוד, וה'חזון איש' הביט בו וחייך, כאות הנאה מתשובתו, ובאמת לא הגיע. לימים התפלא מרן שליט"א בפני איש שיחו: "ומה חשב ה'חזון איש'? וכי הייתי מטריח אותו לבוא לחתונתי, וכי אני צריך את הכבוד הזה?!". [כאן ציין מרן שליט"א בענווה כי ה'חזון איש' רצה להשתתף לא בגלל חיבתו הגדולה אצלו, אלא משום היכרותו עם אביו וחותנו ששימשו כרבני ערים].
ה'חזון איש' העניק לו באותה הזדמנות את ספרו על מסכת שבת, ואמר לו: "באמת הספר איננו שלי, כיון שכל הזכויות של הספר שייכות לנגיד רבי יעקב הלפרין שנדב את דמי ההוצאה. אולם היות ורבי יעקב נתן לי את רשותו להעניק את הספרים שלו במתנה לכל מי שאחפוץ, אם כן הריני נותן לך את הספר במתנה".
לרגל שמחת נישואיו העניקו לו תלמידיו בני הישיבה דורון מיוחד ספר 'מנחת חינוך' עם הקדשה: "למורינו ורבינו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין שליט"א ליום נישואיו מאת תלמידיו בישיבת פוניבז'".
תלמידי הישיבה מאותם ימים מספרים, כי מרן שליט"א עבר בפשטות אופיינית בין שולחנות חדר האוכל, והזמין את הבחורים להשתתף בחתונה. במהלך השמחה עלה המשגיח הגה"צ רבי אבא גרוסברד זצ"ל על השולחן כדרכו ורקד בעליזות עצומה ששימחה את כל המשתתפים.
הגאון רבי שמואל גפן, מותיקי תלמידי הישיבה, מספר כי בכל ימי השבע ברכות של מרן שליט"א אחיו הגאון רבי יעקב זצ"ל מסר את השיעור במקומו.
ביום לאחר שהסתיים ה'שבע ברכות' אמר לו הרב מפוניבז': "אתה נשאר עם הפראק בכל ימות השנה, ועולה לשבת בכותל המזרח, תבחר לך איזה צד שתחפוץ…". מרן שליט"א התיישב לצד רבו מרן ראש הישיבה הגר"ד פוברסקי זצ"ל, אך לאחר שנפטר אביו בשנת תשי"א עבר לצד השני, כפי שמורה ההלכה.
רבי יעקב זצ"ל סיפר כי הוא זוכר במיוחד את דרשתו של רבי יהושע זליג דיסקין באחת מסעודות שבע הברכות של מרן שליט"א, שהתבטא כך: "הידידות שלנו היא המשך ידידות של שנים, ידידות שהחלה אצל אבותינו בערבות רוסיה כששמרו במסירות נפש שם את התורה והמצוות".
תקופה קצרה לאחר נישואי מרן שליט"א, התעוררה שאלה הלכתית קשה בעיר פרדס חנה, ועלתה על שולחן חותנו המרא דאתרא הרב דיסקין. השאלה נגעה למשפחה מעדת תימן שלא קיבלה על עצמה את חרם דרבינו גרשון בנוגע לנשיאת שתי נשים. מרן שליט"א שהה אז בבית חמיו זצ"ל ושמע השאלה באה לאוזניו, ומיד הציע בפני חותנו ראיה מהגמרא. רבי יהושע זליג שלח את השאלה ל'חזון איש' מצורפת עם ראיית חתנו מרן שליט"א כדי שיחוה דעתו עליה. ה'חזון איש' השיב במכתב כי הוא מסכים עם פסק ההלכה למעשה כשהוא מוסיף: "וכמו שאמר חתנם היקר שליט"א"
(מתוך הקובץ 'אדיר במלוכה')
החרם לכשעצמו כבר בטל וגם מצד חיוב בית דין לא שייך אצל עדות שרבותיהם לא קיבלו או שמעו על החרם ולא רק שאין בכך שום איסור אלא יש בכל אפילו מצווה כפי שהעיד רבי ישראל משקלוב תלמידו של הגאון רבי אליהו מוילנא (הגר"א), ששמע כמה פעמים מרבו כי "היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר לבטל חרם דרבנו גרשום"