באחד מארגוני הקירוב הגדולים הפועלים להשבת יהודים לצור מחצבתם, החלו לאחרונה בפרוייקט מיוחד של זיכוי יהודים בהשתתפות בכתיבת ספר תורה. הסיפור שלפנינו אירע באחד מימי הקמפיין העמוסים, כאשר הגיעה למוקד הטלפוני של הארגון שיחת טלפון מאדם שביקש לזכות ולקנות עמוד בספר התורה.
"נשמח לצרף אותך, זכות התורה תגן עליך", אמרה לו הטלפנית, בעת שהמחשב העלה את פרטיו האישיים לפי מספר הטלפון ממנו התקשר. מדובר היה באחד התורמים הקבועים של הארגון.
אבל היה כאן משהו לא ברור כל כך… "ראפיק טוויל שמך, נכון?"…
"כן, אני מתרגש מאוד, זו פעם ראשונה שאני לוקח זכות בספר תורה. הרבנים שלכם מדברים מקסים. אני כבר תורם הרבה שנים אצלכם".
"תודה עצומה, אין לך מושג איזו פעילות נפלאה נזקפת על שמך" – עיניה של הטלפנית ננעצו על מקום יישובו. יישוב לא יהודי בגולן. יכול להיות שהוא…?
"בואי תסבירי לי בקצרה איזה מסלולים יש".
הטלפנית פרשה באוזניו את המסלולים של קניית זכות בספר התורה, כשסימן שאלה גדול גורם לה לפקפק בעסקה ההולכת ונרקמת.
"אני מעוניין בעמוד שלם ואני רוצה להנציח אותו לרפואת כל המשפחה… רגע, את איתי?".
"אה, רגע", התעשתתה הטלפנית, "אני רוצה רק לברר, אתה יהודי?".
"אני ערבי, אבל מה זה קשור? אני פשוט רוצה לזכות בספר תורה. אני יודע היטב את הערך הגדול. מה, יש הבדל? אני משלם על הכל באשראי".
"אני מבינה אותך, אבל יש לנו הוראה מפורשת למכור זכות בספר רק ליהודים, ואין לי רשות ואפשרות להפר זאת", היא הצליחה במאמץ להוציא את המילים מפה. הרגישה שאולי המשפט נשמע לו מתנשא מעט.
"אבל אתם יודעים לקחת את התרומה שלי כל חודש".
"נכון, בזה יש לך זכויות, אין ספק שבעזרה מסביב יש לך חלק גדול, אבל ספר תורה הוא קודש קודשים".
"אני מוכן לשלם כפול, העיקר לזכות. תוכלי לברר בשבילי?".
"אני מוכנה לשאול שוב, אבל לא נראה לי שהתשובה תהיה שונה", היא הרגישה רחמנות על ההוא מעבר לקו. התחינה שלו הייתה אמיתית.
"מה לעשות. אני בפלונטר, ומה שאסור אסור", לחשה לחברותיה האחרות שסביבה.
"יש אפשרות שתתרום לסעודת המצווה שתהיה בהכנסת ספר התורה", חזרה באוזניו על רעיון שהציעה לה חברתה. אולי זה ירגיע אותו מרצונו העז.
"אני רוצה אך ורק לספר תורה, ואת יודעת שאני רציני. התרומות שלי אצלכם יעידו".
"אני אחזור אליך אם תהיה לי תשובה, בסדר?", ניסתה להימלט מהסבך שמעולם לא התכוננה אליו.
"אני חייב להסביר לך שתביני. אני מאזין כל יום להרצאות אצלכם. אני לוקח המון תובנות וחוכמת חיים שיש לכם בתורה. הילדים שלי זכו להיות מחונכים יותר בזכות השיעורים שלכם, ואני מאמין באלוקים בדיוק כמוכם. אז מה אם אני מוסלמי?".
"אני שמחה לשמוע, אדאג שיחזרו אליך עם תשובה".
סוף כל סוף סיימה ונשמה לרווחה.
"התרגשתי מאוד", מסיימת הטלפנית את סיפורה. "השיחה הזו האירה לי במעט איך תראה הגאולה, ואת התשוקה הבלתי נתפסת שלהם להידבק באמת, כשיתקיים בנו הכתוב באחרית הימים 'יכירו וידעו כל יושבי תבל… ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד'.