'אמש צעדתי מהמשרדים הממשלתיים הממוקמים מול הבית הלבן, והבחנתי כי מעבר לגדר עומדים שני בחורים יהודים, ומנופפים אלי בידיהם ברצותם להסב את תשומת לבי. הסתקרנתי מה הם רוצים ממני, ניגשתי אליהם לשמוע מה הם רוצים…"

הגה"צ רבי אפרים שטיין מפאלטישאן שליט"א, מגדולי וחשובי הרבנים בבורו-פארק שבברוקלין, נודע גם זה רבות בשנים כאחד מגדולי השתדלנים בארה"ב בהיותו קשור להרבה פוליטיקאים שם, ועמד כמצביא מסור ונאמן לימין צדיקי הדור ובראשם מרן האדמו"ר מסאטמאר זי"ע, שמסר בידו לפעול ולהשתדל עבור הרבה פעולות לטובת הכלל והפרט.

סיבב מסבב הסיבות שהרב שליט"א התיידד אישית עם גלריה רחבה של נשיאים בארה"ב, בתוכם נמנו הנשיאים, ג'ימי קרטר, רונאלד רייגן, וג'ורג' בוש (הראשון), והיה מיודד עם עשרות סנטורים וחברי קונגרס.

בשיחה מיוחדת עמו שהתקיימה על ידי מערכת 'ברסלב גלובל' והתפרסמה בגיליון 'דורות' (סוכות תש"פ), סיפר הגה"צ שליט"א על אפידוזה מעניינת שהתרחשה בימי נשיא ארה"ב ה-39 מר ג'ימי קרטר. "קרטר היה נשיא ידידותי ולא יהיר", מציין הרב שליט"א, "הוא לא ניכר בגינוני ההתנשאות הנשיאותיים כמו שאר עמיתיו, והיה אדם רציני, שכיבד מאד יהודים – ובמיוחד את החרדים האורטודוקסים, והעריץ את אורח החיים של היהדות החרדית.

"היתה לו 'חולשה' כזאת לדעת כמה שיותר על הדת היהודית ועל החרדים, ואכן מעניין לציין כי הוא ריכז סביבו הרבה בעלי תפקידים ממוצא יהודי, יותר מכל נשיא אחר בארה"ב, ובתוכם נמנו הרבה יהודים שומרי תורה ומצות.

"פעם הגעתי לפגישה, 'אפוינטמענט', אצל מי שהיתה יד ימינו של הנשיא, יהודיה בשם וואקסלער, שמשרדה היה צמוד למשרדו הפרטי של הנשיא בקומה העליונה שליד מעונו. באמצע שהותי במשרדה, נכנס אלי מזכירו של הנשיא ואמר שהנשיא קורא לי. התפלאתי, מה הנשיא רוצה ממני פתאום. כשנכנסתי כיבד אותי קרטר לשבת, כדרכו, ואף התרעם עלי: 'היתכן שהגעת לבקר בבית הלבן ולא נכנסת אלי להגיד לי שלום?'… התנצלתי בפניו ואף התבטאתי בחיוך כי חשבתי שהנשיא בוודאי עסוק מאד, הרי יש לו 'אורח חשוב' שמחכה לו בחוץ (היה זה שמעון פרס מישראל, בו הבחנתי מחוץ לחדר) ולא רציתי להפריע… עונה לי קרטר במחי יד של ביטול: 'אה, האורח ההוא יכול לחכות עוד קצת, לא יקרה כלום… אבל אתך יש לי לשוחח כמה דברים שחשובים לי מאד'…

"התפלאתי איזה דברים שחשובים לו מאד צצו לפתע אצל הנשיא שהוא צריך לדבר עליהם אתי. אחרי כמה דקות, אומר לי קרטר, שמה שדחוף לו מאד לשאול אותי הוא, מי זה היה 'ראביי נאקמאן פראם ברסלב'?…

"חייכתי ושאלתי מאיפה יודע הנשיא אודות רבי נחמן מברסלב? והוא מספר לי כדלהלן: 'אמש צעדתי מהמשרדים הממשלתיים הממוקמים מול הבית הלבן, והבחנתי כי מעבר לגדר עומדים שני בחורים יהודים, ומנופפים אלי בידיהם ברצותם להסב את תשומת לבי. הסתקרנתי מה הם רוצים ממני, ידעתי שבטח לא יזיקו לי, ולמרות התנגדות שומרי הראש שלי שכעסו מאד על מעשי, ניגשתי אליהם לשמוע מה הם רוצים, היות ובטבעי אני טיפוס ידידותי ועממי. והם מסרו לי שתי שקיות מלאות ספרים מצדיק יהודי בשם 'רבי נאקמאן' מברסלב, כולם מתורגמים לאנגלית.

"'כל הלילה הייתי ער וקראתי את התורות של רבי נחמן, הם עמוקים ומרגשים עד מאד, הם חרתו בלבי רושם עמוק, לכן כה רציתי לשאול אותך, מי זה היה הראביי הזה…'

"אחרי ששוחחנו שעה ממושכת שאל אותי הנשיא מתי אני מתכנן לחזור לניו יורק. אמרתי לו שיש לי עוד כמה פגישות כאן בוושינגטון, ביניהם אצל הסנטור הניו יורקי. ובכן, הנשיא הזמין אותי לחזור הביתה יחד אתו, היות והוא טס לניו יורק עם המטוס אייר פארס 1. במטוס הנשיאותי שוב שוחח אתי הנשיא שעה ארוכה אודות נושאים של 'אידישקייט', הוא רצה לדעת עוד ועוד…"

"תהיה יהודי כמוהם"

באחד מימי חנוכה תש"מ התקיימה ביוזמתו של הגה"צ מפאלטישאן שליט"א פגישה של חשובי רבני ארה"ב אצל הנשיא קרטר בעניין הצלת בתי העלמין היהודיים באירופה. הרב שליט"א האריך לתאר את התרגשותו של קרטר לקראת הפגישה, וכן במהלכה, ואת הרושם הרב שהותירה עליו.

נזכיר כאן רק קוריוז אחד מעניין שאירע בעקבות התרשמותו העמוקה של הנשיא, כפי שמספר הגה"צ שליט"א: "בדיוק באותו יום, היתה לנשיא פגישה בבית הלבן עם אחד המשפיעים החזקים במפלגה הדמוקרטית בשם 'האוורד סמיולס', שהיה יהודי אבל לצערנו לא שמר תורה ומצוות. הוא גם נוכח בפגישת הרבנים, ואחרי שהנשיא יצא והמשכנו לשבת ולדון עם הצוות הנשיאותי, נקרא האוורד סמיולס שיכנס אל הנשיא.

"אחרי זמן קצר הוא חזר ופניו אדומות כסלק! הוא צחק כל כולו, ומיד ניגש אלי כשהוא מתריע עלי באצבעו ואומר: 'ראביי, אני עוד אתחשבן אתך'…

"אני שואל אותו: מה קרה? מה עשיתי לך?… והוא עונה לי: 'אתה יודע מה הנשיא רצה ממני עכשיו?'…

"לא, מהיכן עלי לדעת?…

"והוא ממשיך: הנשיא פשוט לקח אותי והתחיל לשאול אותי: 'האוורד, איזה מין יהודי אתה?'… ואני שואל אותו מה כוונתו, והוא ממשיך לתקוף אותי: 'אילו אני הייתי יהודי, הייתי בוודאי יהודי כמו החסידים והרבנים האלה, אבל אתה! מה קורה אתך? האם אתה יהודי או לא? אם אתה יהודי, תהיה יהודי כמוהם! אם לא, אתה לא יהודי…'

"לצערי, אצלו זו היתה בדיחה חזקה, הוא לא הפסיק לצחוק. אבל הנשיא התכוון לזה בשיא הרצינות. 'אם אתה יהודי, תהיה יהודי כמוהם! אם לא, אתה לא יהודי…'".