"ויהי מקץ ארבעים יום" (בראשית ח' ו')
במספר "ארבעים יום" רצופין יש יסוד גדול, ובכתבי האריז"ל מבואר שאם שומר פיו ושותק ארבעים יום, זוכה למעין רוח הקודש.
ומי שיש לו ח"ו צרה בפרנסה או בשידוכים או בבריאות וכדומה, קבלנו בעניין זה סוד ארבעים יום, והיינו שייכנס ארבעים יום רצופין לבית הכנסת יום יום, ויאמר ספר אחד מתוך חמישה ספרי התהלים, (וקל לקיימו בספר רביעי שהם פרקים צ-קז), ומקדים ואומר לפני תפילתו על מה שמבקש, והוא מנדב לצדקה אפילו פרוטה, וכשגומר אמירת תהלים יאמר עוד פעם את בקשתו, ויוסיף שבל"נ כשיושיע לו הקב"ה יאמר כל "נשמת כל חי".
וסיפרו לי הרבה אנשים ונשים שנושעו על ידי זה. והסגולה היא באופן שכניסתו לבית הכנסת כשבא להתפלל תהא אך ורק להתפלל על דבר זה לבד, ולפני שיאמר תהלים יתן או יתנדב בפיו לצדקה, ולאחר שאמר את התהילים יתחייב בל"נ לומר 'נשמת' לכשייוושע.
אמנם דע, דאף שפעמים רבות יש תועלת בסגולות שקבלנו מקדמונים, היינו כשהמצב הוא רק בגדר "פסק" בשמים שמקורו בראש השנה ויוה"כ, ואז בתחינות וכ"ש בבכיות מבטלין הפסק ונהפך לטובה, וכן מועיל לצרף לזה מסגולות המקובלים, אבל לפעמים זהו בגדר "גזירה" ממרומים, ואת זאת קשה מאד לבטל וצריך אז להפך את מעשיו להיעשות כאיש אחר, וזהו כוונת הפייטן בעשרה הרוגי מלכות (במוסף יוה"כ) שביקשו תנה לנו שלשה ימים שנדע אם "נגזר" הדבר ממרומים. ודברים אלו הם סתומין ונסתרים, והעיקר בעת צרה רח"ל הוא להתפלל לאבינו שבשמים לשפוך לפניו שיחו וצרתו והוא ברחמיו גוזר ומבטל.
סגולה לבנים צדיקים
לקבל שבת מוקדם הוא סגולה לזכות לבנים ובנות טובים וצדיקים – כשכר על חביבות וכבוד השבת.
אמי ע"ה נהגה בכל ערב שבת קודש, לגמור להכין את כל צרכי השבת כשעה קודם כניסת השבת.
והיה השולחן ערוך, והיין והחלות והנרות מונחים במקומם על השולחן, והילדים כבר לבושים בבגדי שבת, והיא עומדת ומצפה, מתי יגיע הזמן שתוכל כבר להדליק נרות ולקבל על עצמה את קדושת השבת. ומרגלא בפומיה שכאשר האדם יושב ומצפה לשבת, זה גופא מוסיף כבוד לשבת, וזו סגולה לזכות לבנים ובנות טובים וצדיקים – כשכר על חביבות וכבוד השבת, וזו גם עצה טובה להינצל מהכעס, שמצוי בבתים בשעה האחרונה שקודם כניסת השבת [אך כמובן יש להיזהר לא להקדים להדליק נרות לפני הזמן].
סגולה לאריכות ימים
לזכות את הרבים, שאז זוכה לתוספת חיים עבור הציבור הצריכים לו.
כן אמר הגה"ק בעל ה"דברי יואל" מסאטמאר זיע"א, וביאר שהקב"ה קוצב לכל אדם את מידת שנות חייו לפי מה שעליו לתקן בעולם הזה, שיש אדם שהוטל עליו בעולם הזה תפקיד שיוכל לעשותו במקצת שנים, ולכן אינו זוכה לאריכות ימים, שלאחר שסיים למלא את תפקידו הוא חוזר לעולם הנצח, אבל לפעמים הקב"ה משאיר את האדם בעולם הזה גם לאחר שנגמר שנות חייו שנקצבו לו, ומשום שאע"פ שמצד עצמו אינו צריך לחיות, אבל הוא חי מצד חשבון אחר – שאחרים צריכים לו כדי שידריכם ויחנכם לדרך ה'.
סגולה לאריכות ימים
לימוד המוסר הוא סגולה לאריכות ימים. כן מקובל אצלינו, והטעם משום שכאשר האדם משתדל לשפר את עצמו ומכין את עתידו בעולם הנצח, הדבר מועיל לו שירחם עליו ה' להאריך ימיו ושנותיו כדי שיזכה לעסוק בתורתו ולעבדו, אבל אם יבטל את זמנו להבל וריק הוא מסכן את עצמו ואת עתידו, כי מי ערב לו שיזכה להאריך ימים בשעה שבלא"ה הוא מבזבז את זמנו להבל וריק.
סגולה לעשירות
קיבלנו שכשם שסנדקאות הוא סגולה לעשירות, כך גם כל מי שמשלם הוצאות סעודת ברית מילה – וכ"ש אם הוא מוסיף גם להתעסק בגופו בהכנת סעודת ברית מילה, הרי הוא נחשב בזה כעין 'סנדק במקצת' וזוכה במקצת לסגולות האמורות בסנדק שזוכה לעשירות וכו', וראוי שבשעת הכנת הסעודה יאמרו "לשם סעודת ברית מילה" [והמעלה רבה יותר כשמשלמים הוצאות הסעודה לבן תורה, ומסייעים לו עי"ז לשקוד על תלמודו].
סגולה ליראת שמים
שמעתי מפי כ"ק האדמו"ר מגור רבי ישראל זצ"ל, שהזהירות כראוי מחלב עכו"ם היא סגולה ליראת שמים.
סגולה ליראת שמים
קימה מפני זקן הוא סגולה ליראת שמים.
סגולה להשיג יראת שמים: לומר מאה ברכות בכוונה.
דבר זה מפורש במה שדרשו חז"ל על הפסוק (דברים י' י"ב) "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך", ודרשו חז"ל (מנחות מ"ג ע"ב) "אל תקרי 'מה' אלא 'מאה', מכאן שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום", ומשמע מזה שהדרך לבוא ליראת שמים הוא על ידי אמירת מאה ברכות, וזהו כוונת הפסוק לפי הדרש – "ועתה ישראל 'מאה' ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה", והיינו שעל ידי אמירת מאה ברכות זוכים ליראת שמים.
סגולה להינצל מהמחלה הנוראה:
סגולה שלא ייפגע בו ובצאצאיו המחלה הידועה, למחות על ביזוי תלמידי חכמים (מפורש בגמ' שבעוון ביזוי תלמידי חכמים הקב"ה שולח מחלה בלי רפואה, ופירש הגרי"ש אלישיב זצ"ל דהיינו המחלה הנוראה שאין לה תרופה, ונראה שהמוחה בתוקף נגד ביזוי ת"ח, זוכה בעבור זה להינצל מהמחלה הזאת הבאה על עוון ביזוי ת"ח).
סגולה להינצל ממחלות:
קבלה בידינו, שהמברך ברכת אשר יצר בכוונה בכל פעם, ובפרט כשמזכיר שם שמים בברכה, הוא ניצול מכל המחלות – ומהמחלה הנוראה ה"י.
סגולה לרפואה:
אדם שקיבל איזו חולשה, לא יספר זאת לשום אדם בעולם לזמן מסוים, וזהו סגולה שהמחלה תתבטל מאליה.
סגולה לרפואה:
להכין הבית נאה ומכובד לכבוד שבת מערב שבת בשעות הבוקר, כשהשולחן מכוסה במפה לכבוד שבת. הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל נהג, שמערב שבת בשעות הבוקר כבר היה שולחנו מכוסה במפה לכבוד השבת, וכבר היה ערוך על שולחנו יין וחלות מוכנים לכבוד השבת, וסיפר שקבלה בידו מזקנו שנתגלה לו בחלום, שדבר זה הוא סגולה לרפואה.
סגולה להצלחה בתורה:
בן תורה שמפקיר עשירית מזמנו כדי להשיב לאחרים את הדבר הקשה עליהם, ומסייע להם בהבנת התורה, זהו וסגולה נפלאה להצליח בלימודו [וכעין מעשר כספים].
והרבה בני ישיבות טועים, שנדמה להם שכיון שאין להם כסף ע"כ הם פטורין ממצוות צדקה, אבל האמת היא שאדרבה, בני ישיבות יכולים בנקל לקיים מצוות צדקה עליונה – שהיא צדקה ברוחניות, וכשמסייע לחברו בישיבה להבין איזה תוספות מוקשה וכיו"ב, אין לך מצוות צדקה כמוהו, וזוכה לברכה שמברך הקב"ה לנותני צדקה: "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך", וזו סגולה נפלאה מאוד להצליח בלימוד.
ומו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל סידר בישיבה חברת "עבודת הקודש" לבחורים מבוגרים, שהיו עומדים סמוך לבימה פעמיים בשבוע למשך כשעתיים, להשיב לצעירים מהם על מה שנתקשו בהבנה, ואמר שבזה מקיימים מצוות צדקה ברוחניות, שהיא הצדקה המעולה ביותר, והיה אומר שזהו מפתח גדול להצלחת הבחורים בישיבה, הן לצעירים והן לתורמים מזמנם.
סגולה לכוונה בתפילה: להתפלל בסידור ששם הוי' הקדוש נדפס במלואו ולא בשני יודין, דכשקורא בשם הקדוש, ממשיך קדושה מיוחדת, וזו סגולה נפלאה שיכוון ותפילותיו יתקבלו.
סגולה שיתקבלו תפילות שמונה עשרה: לומר תחנון בנפילת אפים בכוונה ולאט. ואם מתפללין מנחה כראוי ואומרים תחנון בכוונה, סגולה גדולה לפרנסה (תשובות והנהגות כרך ג סימן נג).
סגולה לבית הכנסת שיהא מקום מסוגל לתפילה: אם הנודבים והמסייעים לבניין בית הכנסת, יתכוונו מתחילה לשם שמים, סגולה היא שהתפילות בביהכ"נ יהיו בטהרת המחשבה ושיתקבלו.
סגולה שתתקבל תפילתו כשמתפלל על קבר צדיק:
יקדים ויאמר בפיו: "הריני נותן סכום פלוני לצדקה פלוני לעילוי נשמת צדיק פלוני שקבור כאן", ואז מעלין נשמת הצדיק שנוסף לו זכות, שעל ידו ובזכותו נתן איש זה צדקה, והצדיק מרגיש בזה מין חובה לשלם לו תגמול, ואז שעת הכושר להתפלל להקב"ה צרכיו בזכות הצדיק, וזהו סגולה נפלאה שתתקבל בקשתו.
סגולה לברכות שיתקבלו: סגולה נפלאה שהברכה תתקבל, לברך קודם את הקב"ה ולומר "יתברך הבורא יתברך, והוא ימלא משאלות ליבך לטובה"
סגולה להינצל מכל צרה: סגולה נפלאה לאדם להינצל מכל צרה היא לקבל על עצמו מאה ברכות בכל יום.
החיד"א הביא בשם רבינו ה'רוקח', שהמברך מאה ברכות בכל יום ניצול ממאה קללות שבפרשת כי תבוא [ומבואר בדבריו שמאה ברכות אינן סגולה להינצל רק ממגפה, [וכמו שמצינו בדוד המלך ע"ה, שכאשר היו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל, תיקן דוד לברך מאה ברכות בכל יום ואז נעצרה המגיפה], אלא הן סגולה כללית להינצל מכל מאה קללות שבתורה, וכן שמעתי מגדולים בדור העבר, שדרשו בעת צרה ליזהר בחובת מאה ברכות בכל יום, מכיוון שזו סגולה גדולה להינצל מכל צרה.
וכן שמעתי לפני שנים רבות מזקן אחד, צדיק ומקובל שעלה מארץ תימן, וסיפר לי שהיה מקובל אצלם בארץ תימן בכל עת צרה, שיש לברך מאה ברכות בכוונה, והם אכן ראו ישועות גדולות כשהיו מתחילים לברך מאה ברכות בכוונה, ובעוונותינו הרבים היום לא נזהרים בזה כל הצורך, וצריך להתחזק מאוד לברך בכוונה ובמיוחד בימים אלו.
סגולות לזש"ק
* ראשית דבר ראוי לבדוק המזוזות היטב, ויש נוהגין שאפילו אם המזוזות נמצאו כשרות מן הדין, משנין למזוזות מהודרות מאד שנכתבו על ידי סופר מפורסם וירא שמים, ואת המזוזות הקודמות מזכה לאחרים.
* אח"כ יבדוק את התפילין הן הפרשיות והן הבתים, אם הם כשרים ומהודרים.
* אח"כ יבדוק את הכתובה, שמצוי שהשמות אינם כתובים כראוי, וחסר כינוי שנקרא בו הבעל או האשה נקראת בו, ולפעמים יש טעות או חסרון בשמות האבות, וזהו סיבה שחסר ביניהם שלום בית, ולפעמים מונע בנים, וצריך כתובה אחרת כדין.
* כדאי לסדר ששני כהנים יזכירו את שמו לישועה לפני ברכת כהנים, ויכוונו עליו בברכתם, שסגולת ברכת כהנים היא גדולה מאד, ויכוון כששומע ברכת כהנים על כך בכל ברכה, דהיינו 'יברכך' בבנים 'ויחונך' שהקב"ה יחון אותו בבנים, ושלום בבנים, שמבטיח שלום בביתו – וכמו שדרשו חז"ל 'וראה בנים לבניך שלום על ישראל', וכן יכוון על הבנים בברכת 'שים שלום'. ואם הוא בחו"ל ישלם לשני כהנים בארץ ישראל בשביל שיזכירוהו.
* יאמר פרשת קטורת בוקר וערב מן הקלף בנגינות והטעמים דווקא, וכל הברייתא יאמר במתינות.
* ישתדלו מאוד להרבות בהכנסת אורחים.
* לפני הדלקת נר שבת או אחרי נתינת צדקה תאמר האשה פרשת חנה שבספר שמואל.
* בימי השובבי"ם יצום הבעל עכ"פ פעם אחת כדי לתקן חטא פגם הב'.
* אם עשו כל אלו ולא הועילו ח"ו, אזי בימי החורף שהימים קצרים וקל לצום, יצומו ד' תעניות בקבלה ממנחה ויפרטו שרצונם לעבוד ה' ולישועה בבנים ויוושעו בעזהי"ת.
* רבינו האריז"ל אמר לאחד שלא היו לו בנים, סגולה שיזהר מאוד וגם יזהיר לאחרים על תוספת שבת ובמוצאי שבת יזהר מאוד.
* מצוות שילוח הקן היא סגולה נפלאה לחשוכי בנים לזכות לילדים. אך יש ליזהר כשהולך לשלח שלא יאמר שמקיים את המצווה כדי שיזכה לבנים או לאריכות ימים, אלא יאמר להדיא שמקיים את המ"ע של שילוח הקן אך ורק לקיים מצוות בוראי ית"ש, והוא ברחמיו יזכני במתנה לבנים או לאריכות ימים וכדומה, ואז הסגולה נפלאה בס"ד (ח"ה סי' ש"ב).
* צמח היברוחין או תאנים היא סגולה לזש"ק.
* המקדש את אשתו בטבעת של כסף עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ, יש מקורות שזו סגולה בדוקה ומנוסה לילדים [כן העיד האדמו"ר הקדוש מזידיטשוב זצ"ל והאדמו"ר ממונקאטש זצ"ל].
* עוד סגולה לזרע של קיימא – אם מבשל במים ערבה שקיימו בה מצווה בסוכות, עד שמשתנה צבע המים לגמרי, ושותים בבוקר רביעית ומתפללים, זו סגולה לזרע של קיימא, שערבה בגימטריא זרע.
