מדוע לשיטת השו"ע החמירו בסוגי מוקצה שהתיר הרמ"א ביו"ט? • מדוע אסור להשליך עצמות לכלבים ביו"ט? • ואיזה הכנה מותרת מיו"ט ראשון ליו"ט שני? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ה סעיף ד' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אע"פ שמוקצה מותר בשבת, ביו"ט אסור, ולשיטת הרמ"א, אותו מוקצה מותר גם ביו"ט, ומבואר במ"ב, שמדובר כאן על סוגי מוקצה מסוימים המבוארים לעיל בסי' ש"י, כגון, מוקצה מחמת שעומד לסחורה, או מחמת שהכניסו לאוצר ואין דעתו להסתפק ממנו עד לאחר זמן, או מוקצה מחמת מיאוס, ועוד כה"ג, שבאלו הסוגים נאמר, שאע"פ שבשבת הקלו בהם והדברים הללו אינם אסורים משום מוקצה, ביו"ט החמירו, וטעם הדבר אומר המ"ב, כיוון שיו"ט הוא קל בעיני אנשים, שהרי יש כמה וכמה מלאכות שמותרות לצורך אוכל נפש, ואם יהיה מותר גם מוקצה, יבואו להקל גם בדברים שאסורים, וחז"ל ראו צורך למיגדר מילתא בזה, ויש מתירים מוקצה אפילו ביו"ט.
'נולד' אסור גם לדבר הרמ"א, הן בשבת הן ביו"ט ולא נחלקו בזה, ומביא המ"ב שהאחרונים נקטו, שאנחנו אמנם מקילים בנולד בשבת, ומחמירים בו ביו"ט, ולכן, עצמות שנתפרקו מהבשר ביו"ט, הם נחשבים למוקצה, ואע"פ שהם ראויים לכלבים, אסור להשליך אותם להם, כיוון שאתמול כשהיו מחוברים לבשר, היו ראויים גם לאדם, והוי 'נולד', ואנחנו מחמירים בנולד ביו"ט.
אומר הרמ"א, כל מוקצה שאינו בעלי חיים, כגון, אוצר של פירות ועצים, מספיק שיאמר, 'מכאן אני נוטל', ומבאר המ"ב, שהרמ"א מתייחס לשיטות המחמירות במוקצה ביו"ט שלא כבשבת, ואומר, שכדי שיהיה מותר לו להשתמש בהם ביו"ט, הוא צריך להכין אותם באופן הנ"ל, ואינו צריך לרשום בדיוק מאיזה פירות הוא נוטל, אבל המ"ב מביא, שיש פוסקים הסוברים, שגרוגרות וצימוקים שהעלה אותם לגג, או פירות שהכניס לאוצר, כיוון שעשה מעשה, לא מספיק שיאמר באופן כללי הריני נוטל, אלא צריך שירשום בדיוק מאיזה מקום בפירות הוא מתכוון ליטול, ולהלכה, יש להחמיר כסברא האחרונה המחמירה עכ"פ בגרוגרות וצימוקים שהעלם לגג, שצריך לרשום מהיכן הוא התכוון ליטול, ובפירות שמכניס לאוצר, אפשר שיש לסמוך על הסברא הראשונה.
אומר הרמ"א, הכנה שתלויה באמירה בלבד, מותר להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני, וממה נפשך, כיוון שאם היו"ט הראשון הוא חול, אין בעיה להכין ליו"ט השני, ואם היו"ט הראשון הוא קודש, אין בעיה להכין לחול, כיוון שחול לא צריך הכנה, ורק הכנה התלויה במעשה, אסור להכין מיו"ט אחד לחבירו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א