סיפר הרב בנימין לוונטל: אבא שלי, הרב ר' נפתלי ז"ל, נפטר ביום ב' תמוז, כחודש וחצי לפני מרן הסטייפלער זצ"ל, ואחי הרב ר' אליעזר ז"ל החל להתפלל לפני העמוד ב'לדרמן'. עם פטירת מרן הסטייפלער, ביום כ"א מנחם אב, ולאחר שמרן הגר"ח קם מה'שבעה' וסיים גם את ה'שלושים' (שבהם התפלל כמובן לפני העמוד), הוא ניגש אל אחי ואמר לו: "מעכשיו נתפלל שנינו, אני שבוע ואתה שבוע".
אחי המנוח ניסה להתנגד, ולומר שהוא מעניק את הזכות להגר"ח, משום שמקום זה ידוע בכל העולם כבית מדרשו של הסטייפלער, ואם כן יש להגר"ח זכות קדימה, "ואני אחפש לי מקום אחר", אמר. אבל מרן סירב, ודרש שהחלוקה תהיה כפי שאמר, דהיינו שבוע שבוע.
אחי הסכים בלית ברירה, אבל כאשר התפלל לפני העמוד ביום הראשון קמו מתפללים שלא ידעו על ההסכם, וקבלו על כך, וטענו שהעמוד מגיע להגר"ח. לאור זאת, ביום שלמחרת החליט ר' אליעזר לוונטל לא להגיע. הגר"ח הבין מדוע לא הגיע, והלך לחפש אחריו, וכשמצאוֹ אמר לו: "אם אתה לא תגיע, גם אני לא אגיע"… וכך נמשך ההסדר במשך כל השנה.
('קול ברמה' – בטאונה של רמת אלחנן אדר ב' תשע"ט)
לסיפור יש קצת המשך,
לסיפור על הרב לוונטל ז"ל עם מרן הגר"ח זיע"א יש קצת המשך, הרב לוונטל ז"ל הראה לי הספר שקיבל ממרן הגר"ח כשנגמר שנת האבילות למתנה, אחד מספרי מרן עם הקדשה אישית כהתנצלות אם נגרם לו צער מחמת כן (אני חושב שלבסוף לא חילקו העמוד שבוע שבוע ואז אין בזה כ"כ פלא על שנהג כן).
חותם בברכה
(אחד ממתפללי ותיקין בביהכ"נ לדרמן שנים רבות, ובכלל זה בשנת תשמ"ה תשמ"ו משומעי שיעור הירושלמי באותו שנה)