יעקב א' לוסטיגמן
כבר חודשיים תמימים עוסק כותב השורות [=בכובעו הנוסף ככתב לעניני בריאות (ועוד…) בעיתון 'המבשר'] בנושא ה'קורונה'. מאז החלו להתקבל הדיווחים הראשונים על 30 ו־40 חולים בסין, הרבה לפני שבארץ מישהו חשב בכלל שהסיפור הזה עלול להיות בעתיד הקרוב סיפורה של מדינת ישראל, כמו גם סיפורה של כל ארץ אחרת.
בזמן שאחרים היו אופטימיים מאוד, כותב השורות עקב בדריכות אחר הדיווחים, והקפיד להתעדכן בכל רסיס מידע. והיה המון מידע. בעיקר מידע כוזב – 'פייק ניוז' בלשוננו… דיברו על ירי ברחובות שמבצעים הסינים, על אנשים שנופלים ומתים כמו זבובים ואיש אינו מטפל בגופותיהם. היו אפילו מקרים מתועדים כביכול, תמונות של מאות גופות הפזורות ברחובה של עיר, ועוד ועוד. את כל אלו לא ראיתם מעל גבי עמודיו של עיתון 'המבשר'. למה? כי המידע הזה היה שקרי.
כתבנו על כך שישנו מידע שקרי המופץ ברבים, ושאין לו כל ביסוס אמיתי. הקפדנו לדווח על כל המתרחש, אבל נמנעו לחלוטין מדיווחים שאינם מבוססים, גם כשהיו פוליטיקאים בכירים, בארץ ובעולם, שהפריחו טענות, כמו למשל שהווירוס הנו 'הנדוס גנטי כחלק מפרויקט של לוחמה ביולוגית' ועוד אמירות מטופשות רבות אחרות שנשמעו מכל עבר.
למה אני מזכיר את כל זה עכשיו? כדי לטפוח לעצמי על השכם? גם… אבל לא רק. הסיבה העיקרית שאני מזכיר את העבר היא, משום שאני מדבר על העתיד.
רבותי, גם היום עדיין מתרוצץ בחוץ המון המון מידע כוזב. מספרים לנו על אחוזי תמותה מחרידים, על כך ש־70 אחוז מהאוכלוסיה יידבקו בנגיף, ומתוכם ימותו עד חמישה אחוזים… אין בכל הנ"ל שמץ של אמת.
בואו ניקח כדוגמה את ספינת הקורונה, הלא היא 'נסיכת היהלום', שבהחלט אפשר להשתמש בה כדוגמה מצויינת לאחוז התחלואה והתמותה. על גבי הספינה שהו 3,800 בני אדם. הם היו סגורים במקום אחד, ורמת ההידבקות שלהם היתה גבוהה יותר מכל מקום אחר. על כך אין חולק.
שלושה שבועות התרוצץ הנגיף בספינה, וכמעט כל הנוסעים נחשפו אליו. אבל כמה אנשים נדבקו מבין אותם 3800 נוסעים ואנשי צוות? – 696. כמה אחוזים זה יוצא מתוך 3,800 מישהו יודע? קצת יותר מ־18 אחוזים. הווי אומר: אחוז ההדבקה של המחלה הנו בסביבות ה־18 אחוזים. בואו נניח שהיו חלק מהנוסעים שלא נחשפו בכלל לנגיף ולכן לא נדבקו – נקבל אולי, אולי! אולי 25 אחוזי הדבקה בסך הכל.
היודעים אתם כמה אנשים מבין נוסעי הספינה כבר החלימו באופן מלא ושוחררו לבתיהם? – 325!! עדיין מאושפזים 464 בני אדם, ומתוכם 32 מאושפזים במצב קשה. רוב רובם של המאושפזים בכלל אינם מרגישים חולים, כי הם נדבקו בנגיף אבל לא גילו תסמינים כלשהם. רובם של המאושפזים שכן מרגישים חולים, מצבם קל מאוד והם צפויים להחלים באופן מלא. 32 בני אדם מאושפזים במצב קשה, והנסיון מלמד שגם בקרב המאושפזים במצב קשה, ואפילו במצב קשה מאוד, יש אחוזי החלמה גבוהים מאוד בסייעתא דשמיא. כמה נוסעי הספינה מתו עד כה? שבעה! ולסיכום הנתונים, כמה אחוז מבין נוסעי הספינה מתו? 0.18 אחוז!
אם ניקח את הספינה הזאת כדוגמה למדינת ישראל כולה, בה מתגוררים למעלה משמונה וחצי מיליון בני אדם, נגיע לפחות מ־16 אלף מקרי תמותה בכל רחבי המדינה. 16 אלף מתים זה לא מעט. נכון מאוד. אבל אתם יודעים כמה אנשים מתים בישראל מדי שנה משלל מחלות, תאונות וכל סיבות המוות הקיימות? – למעלה מ־11 אלף.
לכאורה, לפי התרחיש האמור, מקרי התמותה בישראל יקפצו פעם וחצי לעומת מקרי המוות שנרשמים כאן במקרי שגרה. אבל לא כך הם פני הדברים, כי רבים מהמתים בעקבות התחלואה בקורונה הם אנשים הסובלים ממחלות רקע קשות מאוד, בגילאים מבוגרים, כך שמקרי המוות מתקזזים בין התמותה ה'רגילה' ולבין התמותה מקורונה, ובפועל לא אמורים להיות בארץ בסך הכל 27 אלף מתים בשנה זו חלילה, אלא הרבה פחות מכך.
רגע… אל תלכו לשום מקום כי עוד לא סיימנו את החשבון.
בואו נבדקו מי הם האנשים השוהים על אותם ספינות טיולים? האם היו שם ילדים? לא! היו שם אנשים בגילאי ה־20? כמעט ולא. רוב האנשים שם היו בני יותר מ־50. למעשה, אחוז גבוה מאוד מתוכם היו בני 70 ומעלה.
מה עוד אנחנו יודעים, שהמחלה קטלנית במיוחד בקרב מבוגרים, וככל שהגיל עולה כך גם אחוזי התמותה עולים. ההערכות הגרועות ביותר הן שיש 15 אחוז תמותה בקרב חולים בני 80 ומעלה, ופחות מ־4.0 אחוז בקרב אנשים בני פחות מ־50. אבל ההערכות הללו מבוססות על המקרים הידועים. כלומר, מבין נדבקי הקורונה שנחשפו, אלו הם האחוזים. יתכן שבפועל רבים מאוד נדבקו ולא אותרו ואף אחד אינו יודע עליהם כך שהסטטיסטיקה מעוותת לחלוטין.
מה אני רוצה לטעון בסופו של דבר? אני לא אומר שהמצב נחמד ושהכל בסדר. ממש לא. כותב השורות סבור שהקורונה היא אתגר מורכב מאוד שמערכות הרפואה בארץ ובעולם טרם התמודדו עם שכמותו. ברור לחלוטין שיש לציית לכל כללי הזהירות, להישמע להנחיות ולא לזלזל בהן חלילה וחס. אבל… קחו את זה בפרופורציה.
העובדה שהלימודים בוטלו אינה מלמדת על כך שהמצב יוצא משליטה. ההיפך הוא הנכון. הממשלה החליטה להשתלט על המצב מבעוד מועד, כדי שלא נגיע לאותם תרחישי אימה של 27 אלף מתים בתוך שנה אחת.
הממשלה גם לוקחת בחשבון את התרחישים היותר חמורים, בוחנת את אחוז התמותה במקומות הכי גרועים, ונערכת לאפשרויות כאלו, בדיוק כמו שהיא נערכת כבר הרבה מאוד שנים לאפשרות שמדינת ישראל תושמד חלילה ויהיה צורך להשיב נקמה מתוך צוללת כנגד מדינת האויב שתנקוט בצעד חריג כזה. כולנו יודעים שזה לא יקרה לעולם, ברור לנו שתרחישי האימה נועדו בעיקר לשפר את המוכנות, ולא כדי שיתממשו בפועל. ככה מערכות ממשלתיות עובדות, וכך הן צריכות לעבוד. להיערך לגרוע מכל, ולקוות לטוב ביותר.
וכל זה, עוד לפני שהתחלתי בכלל לדבר על אמונה ובטחון, על שלוות הנפש והרחבת הדעת הנדרשת בהתמודדות עם מצבי משבר, ועוד ועוד.
בואו ניקח את הדברים בפרופורציה הנכונה, נרבה במעשי צדקה וחסד, נקדיש תפילה מדי יום לענין זה, נציית להוראות משרד הבריאות ונמלא אחר ההנחיות בקפדנות, וגם נספר זה לזה קצת בדיחות על קורונה ועל בחירות רביעיות או חמישיות, כי גם לשמור על השפיות זה חשוב, לא פחות מהשמירה על החיים עצמם.
(פורסם ב'המבשר' יום א' פרשת ויקהל פקודי)