הרב י' טוורסקי
השבוע הוא התקשר אלינו. ידיד ותיק, איש נלבב ורב פעלים. מבעד לאפרכסת נשמע קול אנחה. הוא גנח בקול רם: 'רבי שמעון'…
מה קרה ר' שמעון? – מיהרתי לשאול בבהלה. ידידי המשיך להשמיע את נהמת ליבו הדואב: 'רבי שמעון! רבי שמעון! רבי שמעון!…
בשלב זה התחלתי לקלוט במה דברים אמורים. אין לי מושג אם שמו בישראל של ידידי, שנקרא 'ר' שמעון', הוא על שמו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, או לאו דווקא, מה שבטוח הוא שנשמתו קשורה בחבלי עבותות אהבה עם התנא הקדוש ועם הציון הקדוש באתרא קדישא מירון. אותו הוא פוקד בתדירות גבוהה. ועל כך בדיוק דווה ליבו בימים אלו.
כיצד נעבור את ל"ג בעומר השתא ללא הנסיעה למירון? – המשיך בדם ליבו. כיצד יוכלו ילדינו היקרים לחוות יום קדוש ונשגב שכזה כאשר כולנו ספונים ומסוגרים בבתים, כפי שעדיין מסתמן באופק המעורפל? כיצד נוכל לחגוג את שמחות ה'חלאקה' המרוממות עם החתנים הרכים והזכים, בני השלוש, ללא שעיניהם הטהורים תשזופנה את האטמוספרה העילאית המרחפת בהר הקדוש והשמחה הכבירה המתחוללת ביום קדוש זה במירון?
לסיכומה של שיחת הטלפון הטעונה, מבקש ידידי ר' שמעון להעלות רעיון עצום אותו הגה מתוך סערת נפשו ההומיה. בעזרת ה', הוא אומר, אם לא ייתכנו שינויים ברגע האחרון, אני מתעתד לערוך סעודת חג בליל ל"ג בעומר בסלון ביתי – בהשתתפות המשפחה הגרעינית שלנו – לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. כולנו נלבש בגדי שבת ויום טוב. נערוך שולחן לתפארת עם מפה צחורה עליו נסב לסעודה של בשר ודגים וכל מיני מטעמים לכבוד שמחת ההילולא.
לאחר תפילת ערבית חגיגית, נדליק נרות שמן זית בבית לכבוד התנא הקדוש, נשיר ונזמר 'בר יוחאי' ושאר הפיוטים כנהוג, נצא ברקידה של מצוה סביב השולחן הערוך, ולאחר מכן נערוך את הסעודה לכבוד התנא.
אין ספק, מפטיר ר' שמעון בלהט, כי זכותו של התנא הקדוש תעמוד לנו – ולכל מי שיעשה סעודה כיד המלך כדת היום בביתו ובקרב בני משפחתו – כי תורתו יגן לנו, היא מאירת עינינו והוא ימליץ טוב בעדנו, אדונינו בר יוחאי.
לא יכולנו שלא לשתף את קהל הקוראים היקרים ברעיון עצום שכזה. הבה נתכונן כבר מעכשיו ליום הגדול.
(המבשר)