דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
דף הבית מאמרים פרשת שבוע שמות אחד ממקורבי רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל  היה ה'טוען הרבני' הרב צבי וינמן. פעם אחת יעץ לו רבינו שלא להמשיך בעבודתו, כיון שהוא מתמסר באופן מוחלט ל'תיקים' שהוא מנהל ולוקח ללב. רבינו הראה לו על כפתור חולצתו ואמר: "תתייחס לתיקים כמוני, עד הכפתור! לא לוקחים שום דבר ללב! את הלב צריך להשאיר פנוי לתורה!"

אחד ממקורבי רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל  היה ה'טוען הרבני' הרב צבי וינמן. פעם אחת יעץ לו רבינו שלא להמשיך בעבודתו, כיון שהוא מתמסר באופן מוחלט ל'תיקים' שהוא מנהל ולוקח ללב. רבינו הראה לו על כפתור חולצתו ואמר: "תתייחס לתיקים כמוני, עד הכפתור! לא לוקחים שום דבר ללב! את הלב צריך להשאיר פנוי לתורה!"

על מנוחת הנפש של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
ט"ז טבת תשע"ח
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ" (שמות ד', ט"ו)

תלמיד רבינו מספר:

רבים סבורים שסדר יומו של מנהיג ציבור בני התורה, מלא וגדוש בשעות של חיבוטים ולבטים בשאלות הרות גורל. ברם, לא כך הם פני הדברים. על שולחן רבינו מונחים היו דרך קבע גמרות וספרי רבותינו הראשונים והאחרונים, ובהם היה עיקר העמל והיגיעה. גם בזמנים שבחלל האויר התגוללו שאלות קשות, שכל הכרעה בהן לכאן ולכאן נגעה לחיי אנשים רבים, לא היה שום הפסק במתח הלימוד. כל שאלה, ולו הקשה ביותר, לא תפסה מקום מעבר לזמן המיוחד לה.

באחד הימים חפץ רבינו, כפי הנראה, לחנכני במידת מנוחת הנפש. היה זה כאשר שאלה קשה והרת גורל עמדה על סדר יומה של היהדות החרדית. כל העיניים נשואות היו אל פתח בית רבינו שיכריע באותה שאלה. אני כשלעצמי לא ידעתי את נפשי. שאלתי את עצמי, כמו אנשים רבים, מה יאמר רבינו. הלא אם יכריע לצד זה – יהיו תוצאות כאלו; אם יכריע לצד האחר – יצוצו בעיות נוספות.

באותו יום הייתי בבית רבינו, הוא ידע היטב שבעוד שעות אחדות תבוא לפניו השאלה הציבורית הקשה. הצצתי בגווילי פניו הטהורים ומצאתים שלווים לחלוטין, כביכול היה זה יום רגיל, כאילו אין בעיה קשה מנשוא, בעלת השלכה לדורות, העומדת לפתחו. לא הצלחתי לעצור עצמי, העזתי פני ושאלתי את רבינו: "הלא בעוד שעות ספורות תגיע השאלה אל רבינו, מה רבינו מתכונן לענות עליה? כיצד יכריע בה?"

פניו השלוות של רבינו לבשו ארשת מבודחת, וכששחוק דק על שפתיו אמר לי כמהתל: "יש לי קשר ישיר עם השמים. מה שישימו בפי – זאת אומר". נתכוון רבינו לחנך אותי במידת מנוחת הנפש וללמדני הליכות חיים. רצה לאלפני בינה, שעל האדם מוטל תפקיד אחד: לשבת וללמוד תורה בכל עת ובכל רגע, ואם תבוא לפניו שאלה – ותהא זו השאלה הציבורית הקשה ביותר – הרי שרק ברגע שתבוא לפניו יתחיל לחשוב עליה, ירכז את מחשבתו, יפרוש לפניו את כל צדדי השאלה, ישקול היטב את הצדדים, ואז יכריע על פי דעת תורה. מדוע יחשוב על השאלה לפני שתגיע אל שולחנו? הלא מצוות תלמוד תורה מוטלת על האדם בכל רגע ובכל עת.

מידת ההשתוות

שרוי הייתי במחיצתו שנים רבות, ובכל פעם התגלה לי טפח נפלא נוסף מבנין אישיותו הנפלא. פעמים רבות הייתי מוצא עצמי עומד ומתפעל, כשהתגלה בפני עוד נדבך מבניין מעלותיו הנשגבות.

ברם, ישנה נקודה אחת שממנה הייתי משתאה ומשתומם יותר מכל. איני יודע איך לכנות במדוייק את המידה המופלאה הזאת, אפשר לקרוא לה: "מידת ההשתוות". יש כאלו שיקראו לה: "הסתכלות מפוכחת על המציאות". אני נוהג לקרוא לזה "נורמליות".

ואסביר את דברי:

כל אדם שיש סביבו מעריצים רבים, ואותם מעריצים מביעים את הערצתם העצומה כלפיו בכל צורה ובכל הזדמנות, קשה לו במקצת להסתכל על עצמו בהסתכלות מפוכחת. לפעמים, מרוב שהוא שומע דברים מפי אחרים, שמץ מן הדברים שהוא שומע עושה את הדרך לליבו. מידת ה"נורמליות" הטבועה ברבינו היתה מדהימה ממש.הוא הכיר את עצמו וידע את ערך עצמו, וזהו! מעבר לכך לא נסחף ממה ששמע מפי אחרים, שחשבו עליו וביטאו את הערצתם כלפיו.

התכונה הגדולה שהייתה מתרחשת סביבו לא נגעה בפנימיות נפשו במאומה. לא מיבעיא כשאנשים פשוטים שאינם כערכו הביעו את הערצתם כלפיו, ששום דבר מדבריהם לא השפיע עליו, אלא אפילו כשנאמרו בפניו שבחים על אישיותו – שבחים שנשמעו מפי גדולי ישראל מדור קודם או מן הדור הזה – גם אז נשאר בשוויון נפשו. שריר לא זע בפניו. או שהיה נשאר בתנוחתו, או שהניף ידו בתנועת ביטול לשמע הדברים.

לשון מוזרה, לשון משונה

פעם אחת, כשהיה רבינו שרוי בחדוותא מיוחדת, ניצל אחד מתלמידיו את ההזדמנות והעלה בפניו את ההקדמה המפורסמת של זקנו המקובל האלוקי הגה"ק בעל ה"לשם" זיע"א, שבו הוא מזכיר את נכדו "הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א", שעזר לו לכתוב את ההקדמה, רבינו היה אז בגיל בר המצווה.

(ספר הכללים הוא הספר הקשה ביותר בין ששת כרכי ה"לשם". הגה"ק בעל ה"לשם" שהיה בסוף ימיו סגי נהור כמעט ולא ראה מאומה, ישב עם נכדו והכתיב לו מילה במילה את ההקדמה הקשה, על כל צירופי השמות שבה, שבנקל אפשר לטעות בהעתקה למי שאין לו מושגים בעניינים הנאמרים שם).

תגובת רבינו הפליאה אותו:

"יא, דער זיידע האט מיר גיוואלט אויסלערנען שרייבן" ("נכון, הסבא רצה ללמד אותי כתיבה"). כך בנימוק פשוט לכאורה, טשטש את כל הרושם הגדול. כביכול כל ילד בגיל בר מצווה מסוגל לכתוב מפי ה"לשם" הקדמה מסובכת כזאת, עם צירופי שמות הקדושים, שלא שייך לכתוב אותה בלי טעויות, אלא אם כן יש לו מושג במה מדובר.

לא הניח לו לטשטש את הרושם, חידד את השאלה:

"הסבא הלוא כותב שם 'כמ"ר יוסף שלום שליט"א', תואר שלא נכתב בדרך כלל על ילד בגיל בר המצווה!"

תגובת רבינו הפליאה אותו שוב: "יא, ס'איז עפעס א מאדנער לשון, א מאדנער לשון" ("נכון, לשון מוזרה, לשון משונה").

שב והזכיר את מה שנכתב בהקדמה לספר ה"לשם". חלק הביאורים בו מזכירים את שמו בליווי התיאור: "אשרי יולדתו הרה"ג וכו' מוה"ר יוסף שלום שליט"א" – אז היה אברך צעיר בראשית שנות העשרים.

ושוב אמר רבינו:

"יא, ס'איז אמאדנער לשון, שטייט דארט מאדנע לשונות" ("נכון, זו לשון משונה, כתובים שם לשונות מוזרים").

באותו יום ראו ששום תואר שכתבו עליו בעבר לא השפיע עליו. יחסו לתארים הכתובים עליו בספרי זקנו הגה"ק ה"לשם", היה כיחס לדברים בלתי מובנים שרואה בספר הלכה או בספר של אחד האחרונים.

עד הלב…

פעמים שהמתחים הכרוכים במלאכת הקודש של החזקת התורה, התגברו ללא נשוא, הייתי עולה לבית רבינו להשיח לבי, והיה אומר: "דע לך כלל בחיים, כל הדברים שבעולם: צער, עלבונות, ייסורים – צריכים להגיע רק עד הלב, אבל רק אתה תקבע מה ייכנס לך ללב".

הלב של האדם הוא קודש! צריך לשמור עליו לא לתת לשום דבר להיכנס, רק תורה ועבודת ד'.

עד הכפתור

אחד ממקורבי רבינו, הרב צבי וינמן, היה 'טוען רבני' מפורסם.

פעם אחת יעץ לו רבינו שלא להמשיך בעבודתו, כיון שהוא מתמסר באופן מוחלט ל'תיקים' שהוא מנהל ולוקח ללב, ובצורה כזאת אינו יכול להצליח במאומה.

רבינו הראה לו על כפתור חולצתו ואמר: "תתייחס לתיקים כמוני, עד הכפתור! לא לוקחים שום דבר ללב! את הלב צריך להשאיר פנוי לתורה! את כל שאר הדברים משאירים מחוץ ללב!".

מנוחת הנפש בגיל זקנה

אחד מגדולי מקרובי מרן בעל "הקהילות יעקב" זיע"א, שהיה פסיכולוג במקצועו וקיבל ממנו איגרות רבות בענייני רפואת הנפש (שאותן הוציא אח"כ בספר מיוחד), הגיע לשיעורו של רבינו בבית המדרש "תפארת בחורים". כשיצא אמר: "אני משתומם! יהודי זקן מופלג שכל השיעור יושבים לפניו צעירים, שרובם יכולים להיות נכדים ונינים שלו לפי גילם, ומקשים קושיות ללא הרף, ואילו הוא עצמו נשאר בכזאת מנוחת הנפש, בכזה רוגע. בדרך כלל אנשים בגיל כזה כבר מאבדים את הסבלנות. גיל הזקנה בדרך כלל מביא עמו חוסר סבלנות, רטינות וכעס, ואילו רבינו מתהלך רגוע ושליו במנוחת נפש שאין כמותה".

לוקחים מעצמם את מנוחת הנפש בכוח

שנת תשס"ה תיחקק לבטח כאחת השנים הנהדרות של היהדות החרדית – השנה שבה התלכד הציבור כולו סביב הוראות גדולי ישראל, למרות ההפסד הכספי שהיה כרוך בכך.

היה זה בתקופת השתכללות הטכנולוגיה. עד אותה תקופה היה הטלפון הסלולרי מיועד לשיחות בלבד, באותו זמן השתכללה הטכנולוגיה שכלול עצום: לפתע התאפשר להתכתב זה עם זה באמצעות הסלולרי, לצלם תמונות ולשלוח אותן בו ברגע, ואף לערוך שיחה כאשר שני המשוחחים רואים זה את זה על גבי המסך הזעיר. הדברים התדרדרו לכדי חיבור עם כלי האינטרנט הטמא והמשוקץ, שעליו הכריזו כל גדולי ישראל חרם עולם.

היצר הרע לא שקט על שמריו. היתה זו אחת משעותיו הגדולות. עשרות ומאות משפחות מבכות עד עצם היום הזה את חלליהן, את בניהן ואת בנותיהן שנשבו בקסמיו של היצר הרע וירדו מן הדרך הישרה רח"ל. כיון שהגיעו מים עד נפש, החלו גדולי ישראל לטכס עצה איך להתמודד עם היצר הרע, שהצליח בתחבולותיו להביא את כל מיאוסי העולם הזה אל כיסו של כל אחד ואחד.

הוקמה ועדת רבנים מיוחדת לענייני תקשורת, שלאחר מאבק קשה בחברות התקשורת הסלולריות הצליחו להגיע עמן להסדר על טלפונים סלולריים כשרים המיועדים לדיבור בלבד, ללא אופציה נוספת.

גדולי ישראל הוציאו "קול קורא" האוסר את השימוש בטלפונים הניידים הבלתי כשרים. בני היהדות החרדית השליכו בהתלהבות את המכשיר המסוגל לטמא את נפשותיהם, ושילמו במיטב כספם למען עתידם הרוחני שלהם ושל ילדיהם.

תקופה זו תיחקק לבטח כפנינה זוהרת בכתרה של היהדות החרדית! תקופה של קידוש השם שלא היה כמעט דוגמתה!

רבינו עמד אז בחוד החנית, במאבק לביעור הטלפונים הבלתי כשרים, תכופות הורה לפרסם בשמו על העניין החמור שיש בהחזקת טלפון נייד בלתי כשר. באחד משלבי המאבק הורה למנהלי מוסדות התורה שלא לקבל למוסדותיהם ילדים שהוריהם עדיין מחזיקים מכשיר בלתי כשר.

המאבק הוכתר בהצלחה! אם בתחילת הדרך היו אנשים משולי המחנה שפקפקו בכוח הציות המופלא לקול גדולי הדור, הרי שהיהדות הנאמנה הוכיחה את עצמה כמי שמצייתת ללא עוררין. אולם בתקופה שרבינו התעסק בנושא זה והתוודע לנושא של הטלפון הסלולרי, היה מעיר כל הזמן בפליאה: "איני מבין איך אנשים לוקחים מעצמם, בידיים, את מנוחת נפשם!", כך היה אומר וחוזר ואומר בכל פעם שבאו אליו לדון בעניין זה. לפני כל דיון היה מעיר על עצם הימצאות הטלפון הנייד, תמה על דור שלם שלוקח מעצמו בכח, בידיים ממש, את מנוחת הנפש – שהיא אחד היסודות העיקריים להצלחה בלימוד התורה ובחיים בכלל. לא היה מסוגל הבין איך אנשים נוטלים את ה'אושר' בכבודו ובעצמו ומוותרים עליו בידיים.

(מתוך 'גדולה שימושה')

 

הגרי"ש אלישיב זצוק"ל פרשת השבוע שמות

אולי גם יעניין אותך

הערבי שהסתובב ברמת אלחנן, והצהיר שדיני התורה הם צדק גמור...
"אנשים נושעו בזה בדברים מעל הטבע"
הבחורים השאירו לאורחים, והאורחים השאירו לבחורים...
בליל החג, כשליוו האחים אייזנבאך את העולים החדשים מבית הכנסת לביתם, התברר להם לפתע כי אין ברשותם אף לא הגדה אחת!
"מצאנו כסף במקרר, בקופסאות נעליים, ומתחת למגירות..."
שיעורו של הרב ישראל אשלג שליט"א, מו"צ באשדוד, לפרשות בהר-בחוקותי
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
סגולות וישועות

"ובכח זה הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה, כי יתמשכו עליו חסדים רבים... בבנים ובני בנים שתולים סביב לשולחנכם"

סגולה בדוקה ומנוסה לזכות לזרע של קיימא

סיפורים קצרים

הוא הקיש על אשנב הברזל באגרופים קמוצים. "אני חייב להיכנס לקונסוליה! אם לא אקבל ויזה לא אצליח להגיע בזמן לחתונה שלי". צחוק פרוע הדהד מהעבר השני. הדלת לא נפתחה...

החתונה שלימדה את יהודי שטרסבורג שיעור מאלף באמונה

על דא ועל הא

"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים בשכבה עבה. הרחובות ברובם היו חסומים לתנועה וכמעט בלתי אפשרי היה להתנייד. למרות זאת הגיעו למקום בני עלייה רבים, אברכים מבוגרים כצעירים ובחורים. כי הם שמחים בזה, זהו מקור חיותם..."

הרה"ג ר' יוחנן ישועה, מגיד שיעור ב'דף היומי בהלכה', במכתב מרגש על התרומה האדירה של הלימוד והמבחנים החודשיים

יהלומים מגדולי ישראל

בנו של רבינו התפלא מאוד. היתכן כדבר הזה, שאביו אינו מקבל את הבחור בתור מלמד רק משום שהשתמש כמה פעמים בביטוי "הייליג" [=קדוש]?! אדרבא, הרי זה מורה על היראת השמים שלו?

אין הקב"ה מביא תקלה בידי צדיקים

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר