ש. וייס
לא בכל יום מתיישבים סביב שולחן אחד כעשרה תלמידי חכמים שבקרוב יסיימו להיבחן על הש"ס כולו – ומעל צבאם גאון גדול שליט"א, ש"ס חי בעומק העיון. זה מתרחש רק כאשר נבחני תוכנית קנין ש"ס של 'דרשו' מתבקשים לחלוק עם כלל הלומדים תובנות ועצות לזיכרון שעלו במוחם בשבע השנים האחרונות במהלכן הם נבחנו על רובא דרובא של ש"ס בבלי. נכון. עודנו רחוקים מאוד מיום ראשון, ח' טבת תש"פ, אז יתחיל העולם היהודי את המחזור ה-14 של הדף היומי. אך מי שמתכנן מסע שאורך מעל שבע שנים, צריך להתכונן לכך לפחות שנה מראש!…
***
רחוב בן זכאי, בני-ברק.
היכלו של הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, ר"י פוניבז'.
לצדו של הש"ס הדהוי ובלה מרוב שימוש, מתקבצים להם כעשרה שסי"ם חיים. אברכים מופלגים שעומדים לסיים את הש"ס – בידיעה מקפת "מכריכה לכריכה" – במסגרת קנין ש"ס של 'דרשו'. מקבץ קטן, אך מייצג, מכלל מאות משתתפי התוכנית. הם באו לשמוע, אך התבקשו גם להשמיע. לחלוק עם חבריהם ועם כלל הלומדים את ניסיונם העשיר.
הם הצטרפו לתוכנית עם תחילת המחזור האחרון של 'הדף היומי'. מידי חודש צברו לימוד של 30 דף, וכעבור מחצית שנה נבחנו על 180 דף. במחצית השנה הבאה צברו עוד 180 דף, אך לא נבחנו רק עליהם אלא על כל 360 הדפים. הצבירה הלכה והמשיכה עד שכיום כל אחד מהם כבר נבחן ויודע כ-2300 דף ויחדיו הם "שווים" רבבות דפי גמרא.
כיצד מגיעים לזה?! תיכף נשמע!
עיניך חוזות בהם תופסים את מקומותיהם ליד השולחן הלא-גדול, ומפיך מתנגן מאליו: "הִתְקַבְּצוּ הַלּוֹמְדִים זֶה אֶל זֶה, זֶה לָקֳבֵל זֶה, וְאָמַר זֶה לְזֶה". כאשר הם יסיימו יפטיר ויאמר המארח, בעל-הבית שליט"א חמש מילים שאומרות הכל: "למדנו היום מכל אחד ואחד!"- – –
רובנו ככולנו לא נבחַנו על הש"ס במחזור הנוכחי, אך האם אין לנו חלום לעשות זאת במחזור הבא שיתחיל בחורף תש"פ? למה נִגָרַע? הבה נצטרף לשולחן שברחוב בן זכאי, נטה אוזן ונשמע את הנאמר שם! גם אם לא נבחן על הש"ס, נקבל מושגים חדשים. נלמד שהכוחות הטמונים בנפשנו הם מעל ומעבר למה שנדמה לנו!
***
"בני החבורה בתוכנית קנין ש"ס" – מציג אותם במילים קצרות נשיא דרשו הרה"ג רבי דוד הופשטטר שליט"א – "הם נבחנים מידי חודש על הנלמד, ומידי חצי שנה על כל החומר מתחילת הש"ס! כך שמדובר ב'ש"ס אידן' ממש!"
"אז כולם פה יודעים את כל הש"ס בעל-פה?…" שואל הגאון הגדול רֶבּ בּערל שליט"א.
הרה"ג רבי אביגדור ברנשטיין שליט"א, חבר הנהלת 'דרשו', משחיל ואומר להם בחיוך: עכשיו אתם הולכים להיבחן אצל הראש ישיבה!…
מכיוון שלא נראה ש"האיום" מרתיע אותם – אפשר לוותר על המבחן.
תוכנית קנין ש"ס החלה ביום שישי, כ"א אדר ב' תשס"ה. לקראת המבחן הראשון – שהתקיים ביום ראשון כ"ז תשרי תשס"ו – הוזמן הגאון הגדול שליט"א לשאת דברים בפני הנבחנים. אחד מהם שם-לב כיצד הוא נוטל לעצמו עותק של המבחן הביתה. מאחר שהוא היה מתלמידיו המשיך לעקוב וגילה שראש הישיבה ממלא את התשובות, ומניח את המבחן – באקט של חביבות – למשמרת. חלפו להן ארבע-עשרה שנה והתלמיד מוצא כעת את ההזדמנות להניח את העובדה הזו על השולחן…
היא לא מוכחשת.
***
תביאו גמרא מנחות! – מבקש רֶבּ בּערל – יש שם אַ אִינטֶערֶעסַאנטֶע רש"י! [-רש"י מעניין]. בן-דמה, בן אחותו של רבי ישמעאל, שאל את הדוד שלו: "כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית"? זה גופא חידוש שאדם טוען שהוא כבר סיים את כל התורה כולה. אבל כך כתוב. השאלה שלו זה רק לגבי חכמה יוונית. מה התשובה של רבי ישמעאל?
"קרא עליו המקרא הזה 'לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה' (יהושע א, ח) צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית"…
ממשיכה הגמרא ואומרת שזו דעת רבי ישמעאל, ופליגא דר' שמואל בר נחמני שאומר בשם ר' יונתן "פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה. ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר וכו' אמר לו הקב"ה כל כך חביבין עליך דברי תורה לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ". אומר שם רש"י ש"לֹא יָמוּשׁ" זה בגדר הבטחה, היינו שכיוון שראה שדברי תורה כל כך חביבים עליו "הבטיחו שלא תשתכח תורתו ממנו". וָואס שׁטֵייט דָא? מה כתוב פה? שאם לומדים בחביבות – מובטחים לא לשכוח!…
הרי לנו עצה טובה.
אבל יש כאן עוד נקודה. הפסוק כפי שמצטטת אותו הגמרא מפי רבי ישמעאל לא מסתיים כאן, יש לו המשך: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". אז צריך להבין למה התכוון ר' שמואל בר נחמני שהפסוק הזה לברכה? רש"י לימד אותנו מהי הברכה של "לֹא יָמוּשׁ" אך מה הברכה של "וְהָגִיתָ"?! אַה?
אלא שאתם כבר יודעים שקשה ללמוד "יוֹמָם וָלַיְלָה". הלוא מתעייפים… על כך באה הברכה "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" שיהיה לך את הכח שלא להתעייף מן הלימוד!
***
הנוכחים מתבקשים לחלוק את התובנות שעלו בליבם במהלך השנים, כאלה אשר בכוחם לסלול דרך בפני לומדים נוספים. כל אחד בתורו משתף בעצה פרקטית שנרכשה אצלו ביגיעה. ובל נשכח שלא מדובר בתיאוריות כי אם בעצות שעמדו במבחן המציאות. ליתר דיוק במבחן הש"ס.
גם הגאון הגדול שליט"א שם אוזנו כאפרכסת, ואז שובר ראשון הדוברים הרה"ג רבי זושא זילברשטיין את קו המחשבה ואומר בפשטות: אין לי כל עצה מיוחדת… שאלו את מהרש"ם מברז'אן זצ"ל – מגדולי המשיבים בדורו – איך הוא זוכר הכל? והשיב בלשון מאמר החכם (בספר הקנה) "חזור חזור ואל תצטרך לפלדור" [-תרופה לזיכרון]…
הרה"ג רבי זאב יונקוביץ מתמקד בשלוש נקודות: א) העצה הראשונה לזכור היא… ללמוד טוב. ככל שהחומר נקלט באופן בהיר יותר, כך יותר קל לזכור אותו. ב) העצה השנייה מה שאומרת הגמרא בשבת (קד.) "סימנין עשה בתורה וקנה אותה", לאחר שמסיימים כל סוגיא וענין לסכם אותו בצורה מסודרת.
ג) העצה השלישית, והעיקרית, היא ה"חזרה" אודותיה דיברו לפני. אך נראה שהחזרה עצמה נחלקת לשני חלקים. שכן מצד אחד מצינו בגמ' בכמה מקומות את הלשון "תני מיניה ארבעים זימנין ודמי ליה כמאן דמנח ליה בכיסתיה". מאידך גיסא מספרת הגמרא בפסחים (סח:) "רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה" (וכן מצאנו על אחרים). למעשה אין סתירה בין המובאות שכן מדובר בשתי סוגי חזרות שתלויות אחת בשנייה. כאשר לומדים דבר חדש יש לחזור עליו הרבה חזרות רצופות עד שהוא "כמאן דמנח ליה בכיסתיה", ובהמשך יש לחזור מזמן לזמן. כמובן שגם את החזרה הזאת צריך לעשות כאשר עדיין זוכרים את החומר, כי אחרת זה כבר בבחינת "מיגמר בעתיקתא קשיא מחדתא" (יומא כט.)
הרה"ג רבי אליהו פישר מתמקד בשתי נקודות: א) קביעות. על הלומד לקבל על עצמו שלדעת ש"ס זה "הפרויקט של החיים שלי!" אם אדם ייכנס לתוכנית מתוך מחשבה של "אם יצליח – יצליח" מובטח לו שזה לא יצליח… לא. זה הפרויקט של החיים שלי! יהיה מה שיהיה אבל אני חייב לגשת מוכן לכל מבחן. רק עם מוכנות נפשית זו יש סיכוי גדול להצליח.
ב) סוף מעשה במחשבה תחילה. מי שרוצה להצליח ישים את עיניו כבר מלכתחילה לפירות שהוא עתיד לקטוף בסוף המסלול. זה לא רק ללמוד ולדעת, זה להיות אדם אחר לגמרי! זה בית שונה לגמרי! אלו חיים אחרים לגמרי! אז מי שרוצה להצליח שיחשוב על הפירות שהוא עומד לקטוף, וזה יקל עליו את המסלול לעץ החיים.
הרה"ג רבי יהושע פלאי מתמקד בעצה אשר באמצעותה ניתן לחזור על 120 דף בתוך חצי שעה. לא. כמובן שאין הכוונה בלימוד מתוך הגמרא אלא כך:
כדאי בסוף הלימוד לציין את הנושאים הנלמדים בכל דף, לא את הפרטים אלא את הנושאים. וכן בסוף כל פרק, לרשום מאיזה דף ועד איזה דף הוא הפרק הנוכחי. באופן זה ניתן לרענן נושאים של 120 דף בלא יותר ממחצית השעה. הדבר מסייע ללומד, שכאשר הוא שוב חוזר על הדפים, זה אף פעם לא משהו חדש, הוא תמיד כבר זוכר מראש במה דברים אמורים.
***
"בין גברא לגברא" ממתיק הגאון הגדול שליט"א באמרותיו. הנה טעימה מהן:
חכמינו אומרים שמי שאוהב תורה, אז הוא לומד כמו שהוא לא טעם טעם כזה מעולם. יש דבר כזה? יש!
הנה סיפור: סיפור. השווער שלי הגאון רבי ישראל חיים קפלן זצ"ל [ר"י 'תורת חסד' בבריסק ו'בית מדרש עליון' בארה"ב] היה החתן של המשגיח רבי ירוחם זצ"ל. זאת למרות שבעצם הוא לא היה הבחור הכי טוב בישיבה.
שאלו את המשגיח למה לקחת אותו, יש בחורים יותר טובים? השיב אני אגיד לכם למה לקחתי אותו. הרי אני אומר שיחות בישיבה. ישנה שיחה שאני אומר אותה כמעט כל שנה עוד פעם. כולם שומעים ואני רואה שקצת… אבל ר' ישראל חיים – הוא שומע כמו שהוא אף פעם לא שמע!
אותו בחרתי לחתן!
אחר-כך סיפרו שאותה הגדרה אמר הסבא מקלם על רבי ירוחם…
זה לגבי הלימוד. לגבי החזרות רצוני להעיר שכולנו יודעים שבצבא עושים "אימונים". מה זה אימונים? חוזרים על אותה פעולה שוב ושוב, הרבה פעמים. ומה זה גורם? ככל שחוזרים על הפעולה מתחזקים והיא נעשית קלה יותר. המוח גם עובד כך. ככל שעובדים איתו יותר, ככל ש"מאמנים" אותו יותר, הוא מתחזק ואז פעולתו, וכוח זכרונו, מתחזקים עוד יותר!
***
הרה"ג הרב מלינובסקי מבקש לחזק את הדור הבא של המצטרפים בשתי תובנות עוצמתיות: א) יש לך יותר כח ממה שאתה חושב. ב) תיזקק לביצוע המשימה בפחות כח ממה שנראה לך. אנשים רבים משוכנעים שלהבחן על הש"ס זו משימה בלתי אפשרית, אבל האמת שאחרי שאתה מתחיל אתה פתאום מגלה כוחות חדשים. התועלת הכי גדולה בעיני בתוכנית קנין ש"ס היא נקודה זו, היא מאפשרת לך לגלות כוחות שלא היית מודע להן – אף פעם לא חשבתי שניתן ללמוד ולחזור על כל כך הרבה דפים ביום אחד! וכך, דברים שבלתי אפשריים מתגלים כאפשריים.
מאידך גיסא, הסתבר לי שהמסכתות הראשונות שחזרתי עליהן הרבה פעמים פשוט "יושבות" במוח ובלב, וממילא צריך הרבה פחות להשקיע כדי לחזור עליהן. כך זה לדוגמא בכל המסכתות של סדר מועד, ממילא הפרויקט יותר קל מכפי שהוא נראה מלכתחילה.
הרה"ג רבי פנחס ויינשטוק – שזה לו המחזור השני שהוא נבחן על הש"ס – מפתיע בעצתו לחזור על כל החומר הנלמד ב…שבת שלאחר המבחן. מדוע? כי אז זה בלי לחץ!
אך יש בפיו גם מה לומר על החזרה שלפני המבחן. המבחן של 'דרשו' גורם לך ללמוד כל דבר ארבע-חמש פעמים לפני המבחן, אבל החזרה הכי טובה היא האחרונה שמתבצעת שעה לפני המבחן. כאשר מדובר במבחן החודשי, עוברים במהירות על כל השלושים דף, ואת זה ניתן להספיק אפילו בחצי שעה. אך כאמור, גם לאחר המבחן כדאי לא להרפות, ולשוב ולחזור…
הרה"ג רבי מיכאל אולמן: מכיוון שכמות הדפים כל הזמן מצטברת והולכת, אז לפעמים חולפת לה מחשבה סוררת בראש: שנה הבאה כבר לא אצליח לעמוד במשימה! אבל במציאות מגיעה סייעתא דשמיא. לפעמים באמת נעשה יותר קשה, אך לפעמים זה גם הפוך: נעשה יותר קל – למרות שמספר הדפים התרבו. אז העצה הראשונה היא לייחל לסייעתא דשמיא.
ב) הוא מתייחס למה שהזכיר הרב פלאי, אודות הסיכומים ומרחיב מעט: אינני יודע אם זה מתאים לכל אחד, אבל לי זה מאוד הועיל. בסיום כל דף, לערוך סיכום קצר של הדף. כאשר הדף ברור לגמרי ניתן לסכם את רוב ענייניו, כאשר הוא עדיין לא ברור לגמרי מסכמים יותר מלמעלה, ובלימוד הבא של הדף משלימים את הסיכום. ראיתי בחוש שדף שלא סיכמתי, זכרתי הרבה פחות טוב מדף שכן סיכמתי. השקעת הזמן הקצרה של הסיכום הקצר, בטלה לעומת התועלת הרבה שהסיכום מפיק.
ג) כאשר נדרשים ללימוד מהיר, ישנם הרבה דברים שלא מבינים. ישנה תועלת גדולה ברישום מיידי של ההערה על הגיליון, בקצרה בשתיים-שלוש מילים (ומי שלא רוצה לרשום על הגיליון, שיחזיק פנקס מסודר). באופן זה, כאשר לומדים פעם נוספת נתקלים מיד במה שלא הסתדר קודם לכן, פותרים אותו, וממשיכים הלאה.
הרה"ג רבי מאיר ליברמן – המאסף לכל המחנות – מפתיע ביכולתו להעניק עצות נוספות, מעבר לכל מה שנתנו האחרים… א) כאשר אדם לא מתמודד עם פרויקט כזה גדול בתור בודד, זה כבר מקל. כאשר משתייכים לארגון כזה שמאגד בקרבו כל כך הרבה תלמידי חכמים זה מעניק כוחות. הלומד אומר לעצמו אם החברים שלי מסוגלים – אז גם אני מסוגל. וביודעי קאמינא, לומדים רבים שנקודה זו מאוד מאוד הגביהה אותם!
ב) הזכירו כבר קודם שישנן חזרות איטיות ומהירות. מדברי המהרש"א בע"ז (יט.) עולה שזו בעצם מחלוקת בגמרא. למעשה, בתוכנית הנוכחית יוצאים ידי חובת שניהם. הלימוד של הדף היומי נעשה ביסודיות, והחזרות הכלליות במהירות. למרות שהחזרות הללו מהירות יש בהן תועלת נפלאה. לפעמים הספקתי לעבור בחזרות הללו דף ביום, גמרא ללא רש"י, וזו תחושה של גן-עדן!
***
האווירה במפגש הייתה קסומה, מעל ומעבר לְמה שהצלחנו לשקף בדפים אלו. חלקם של הדוברים התפייטו אודות קשרי עצמם, קשרי אבותיהם ואף זקניהם לתורת הגאון הגדול שליט"א בהיותם תלמידיו ושומעי לקחו. חלקם הרחיבו אודות תחושותיהם ביחס לארגון 'דרשו' והתוכנית הייחודית קנין ש"ס. אך בשורות שעמדו לרשותנו העדפנו להתמקד בדברים שעשויים לסלול דרך עבור הדור הבא של נבחני קנין ש"ס!
הגאון הגדול שליט"א מעניק צידה-לדרך:
הקב"ה אומר לנו "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹתוֹ" (דברים ל, יד). אתה חושב שזה רחוק? תתחיל ותראה שזה קרוב. וככל שתתקדם תגלה עד כמה זה קרוב יותר!
אומרים שכאשר היה השאגת אריה מקבל עלייה בבית-הכנסת, היה מספיק לחזור על דף בעודו צועד ממקומו ועד הבימה. שמעתם דבר? דף מהמקום עד הבימה… נו, האם זה היה "מעשה כשפים"? לא!
הוא מעניק הבטה-חביבה אחרונה בעיני הלומדים שלפניו ומפטיר:
אני שמח לשמוע שברוך השם לא אלמן ישראל ויהיה לנו עם מי לקבל פני משיח במהרה!
1/597