היום נעסוק בנושא: חזרת הש"ץ ו'מנחה קצרה'
יום שלישי י"ח בניסן תשע"ו
אוהב להיות חזן? האם תוכל לשמש כחזן לאותה תפילה במספר מניינים?
חכמינו ז"ל תיקנו ששליח הציבור יחזור על תפילת 'שמונה עשרה' כדי להוציא ידי חובה את אלו שאינם יודעים להתפלל; וכן כדי שיאמרו 'קדושה' בציבור לפני ברכת 'הא-ל הקדוש'. וצריך הש"ץ להתפלל תחילה בלחש; ונחלקו הפוסקים אם רשאי להתפלל בלחש בנוסח שונֶה מזה שמתפלל בחזרת הש"ץ. ואם כבר התפלל בלחש, רשאי לשמש כש"ץ אף מספר פעמים, ב'מניָנים' שונים. ובמקרה הצורך - כגון שאין אחֵר היכול לשמש כש"ץ - רשאי לשמש כש"ץ אף כשטרם התפלל בלחש; ויש שכתב כי יש מקום להקל בכך גם לנמצא בתוך שנת האבל לפטירת אחד מהוריו כשלא מתאפשר לו לשמש כש"ץ מאוחר יותר. [סימן קכד, א-ב וס"ק ד; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 9 ו־11]
אתה מוכר את העליות בבית הכנסת? בדוק אם אתה רשאי לעשות זאת גם כשאתה משמש כחזן
שליח ציבור המסיים את תפילתו אינו צריך לפסוע לאחור, כיון שהפסיעות בסיום הקדיש שלאחר התפילה נסובות גם על תפילתו. ומסיבה זו על הש"ץ לנהוג בין תפילתו לפסיעות שבסוף הקדיש ככל אדם שטרם פסע בסוף תפילתו, אך סדרי התפילה הקבועים וקריאת התורה אינם נחשבים ל'הפסק'; ויש שכתבו שאם הש"ץ משמש כגבאי, רשאי למכור את העליות, לקרוא לעולים לתורה ולומר 'מי שבֵּרך'. ואם ש"ץ אחֵר מחליף אותו ב'אשרי ובא לציון' - עליו לפסוע לאחר סיום חזרת הש"ץ, שהרי לא יפסע בקדיש. וכן אם לא התפלל בעצמו בלחש לפני חזרת הש"ץ, ויוצא ידי חובת תפילה בחזרת הש"ץ - עליו לומר 'אלקי נצור' בסיום תפילתו ולפסוע. [סימן קכג, סעיף ה וס"ק יח ו־כ; ביאורים ומוספים דרשו, 23-24]
מתי מותר להתפלל 'מנחה קצרה'?
אם התאחרו הציבור מלהתאסף לתפילה, וקיים חשש שאם יתפללו כרגיל לא יספיק הש"ץ לחזור על התפילה ולסיימהּ בזמנהּ - יתפלל הש"ץ תחילה בקול רם עד לאחר ברכת 'הא-ל הקדוש', ויכלול את הקדושה בתפילתו, ולאחר מכן יתפללו הציבור בלחש; ונהוג שגם הש"ץ ממשיך בלחש. ואם הזמן קצר במיוחד - יתחילו כולם יחד, כשהש"ץ מתפלל בקול, ויאמרו קדושה לפני ברכת 'הא-ל הקדוש'. ויש מקומות שנהגו להתפלל 'תפילה קצרה' זו בתפילת מנחה בכל ימות החול, אך האחרונים כתבו שאין לנהוג כן אלא בשעת הדחק. ויש שכתבו כי יש לנהוג כך כשקיים חשש שלא יהיו תשעה המקשיבים לחזרת הש"ץ. [סימן קכד, סעיף ב, ס"ק ו-ח, וביה"ל ד"ה בלחש; ביאורים ומוספים דרשו, 13 ו־15]