סיפר לי, כך אמר רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, את הסיפור הבא: כאשר הגיע לארצות הברית , והחל לכהן כראש ישיבה בישיבת "תפארת ירושלים", מצא שם יהודים קשישים , שסיפרו על הסבל הגדול שהיה מנת חלקם בבואם ל"גולדינע מדינה" (מדינת הזהב, כינויה של ארצות הברית באותם הימים). באילו מאמצים עלתה להם שמירת שבת, כמה עמלו וכמה יגעו כדי לשומרה. העבודה הייתה קשה, והשכר מועט, וקשה היה למצוא פרנסה לכל אדם, אבל עבור יהודי היה הדבר כמעט בלתי אפשרי . בכל יום שישי, כששחו בזהירות למעביד שאין בכוונתם לבוא מחר לעבודה- היו מפטרים על אתר, בלי שהיות. המעסיקים לא רצו להעסיק "בטלנים" "אוכלי לחם חינם". וסלקו היהודי מעבודתו.
וכך בכל שבוע ושבוע היה הניסיון המר חוזר על עצמו. עבודה קשה לאורך השבוע, וסיום במפח נפש- המעביד פיטר אותם, והודיע להם שאל להם לבוא ביום ראשון, אם לא יבואו בשבת.
נדדו יהודים יקרים אלו, וחיפשו עבודות מזדמנות בשכר זעום. עבודות שהביאום לחיי דלות שבדלות. אחד הפך לשומר לילה, שני למנקה בניינים, עבודות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן מניחות לו לפרנס את משפחתו בכבוד.
ובכן, מספר רבי משה פיינשטיין, התפעלתי לפגוש את היהודים הללו שמסרו נפשם על שמירת השבת. ממש יהודים של מסירות נפש. שאלתים: "נו? ואיה ילדיכם?" רציתי לראות אילו ילדים צמחו בעקבות מסירות נפש של הוריהם.
אחד סיפר שבנו רופא בבית החולים הזה, והשני עובד במשרד עורכי דין אחר. שלישי מכהן כיו"ר פקולטה למתמטיקה- בקיצור , כולם פרקו עול לחלוטין.
כאב לי. מאוד כאב לי. קודם כל, כי כואב לי על כל יהודי ויהודי שעוזב את הדרך, ויותר מכך, כאב לי על האב, שמסר נפשו על שמירת שבת, וילדיו עזבו את הדרך, בעטו בכל. אל ייתכן הדבר? לא הבנתי. אבא שמוסר נפש, כפשוטו ממש, על המצוות- וילדיו נוטשים אותן?
כעבור זמן מה הבנתי. אבא מסר את הנפש והגיע בכל יום שישי הביתה כשהוא שבור ורצוץ, "אח, השבת… אלמלא השבת, הייתי עולה בדרגה ונעשה לאחראי משמרת, והייתה לנו פרנסה…"
"שוב פוטרתי… אוי, מה יהיה עם שמירת השבת? כל כך קשה כאן לשמור שבת…"
מה שמעו הילדים? ששבת היא קשה, שבלתי אפשרי לשמור אותה, שהמצוות הופכות את החיים לקשים. אמרו הילדים בליבם: אם כך, למה זה אנוכי? והסירו מעליהם כל עול…
הרי לו האב היה מתבזה ועובד בעבודה קשה, ועומד ליד נהר ושולה ממנו עצמים, מהבוקר ועד הערב, וגשם יורד, ושלג, והוא מתאמץ – אבל היה כורה זהב- האם היה מתלונן? האם היה אומר כמה קשה לכרות את היהלומים, בכמה מאמץ עולה לי הדבר…
ברור שלא! אם השבת הייתה בעיניהם אוצר יקר, היו מנחילים זאת לבניהם! אבל אם השבת אינה אלא מעמסה, מטרד, ברור שהילדים יבקשו להיפטר ממנה כמה שיותר מהר…
שהרי כך נאמר "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי.. הברכה והקללה, ובחרת בחיים. למען תחיה, אתה וזרעך…" אם תדע שהתורה והמצוות הן חיים וברכה, אזי מובטח לך שגם "אתה וזרעך" ילכו בדרך זו…
כי עיקר החינוך הוא דוגמא אישית!
(מתוך 'רבי יעקב אומר' ל)