היום נלמד: ברכה על משקאות בסעודה
יום ראשון ד' בכסלו תשע"ז
רקדת באמצע סעודת החתונה ואתה צמא מחמת המאמץ - האם תברך על השתיה?
השותה מים או משקה אחר, למעֵט יין ומשקאות חריפים (ראה במקורות), בסעודה - לא יברך עליהם ברכה ראשונה ולא אחרונה, לפי שאין הדרך לאכול ללא שתיה, ולכן נחשבת השתיה כחלק מהסעודה, ונפטרת בברכת 'המוציא' ובברכת המזון. ואף אם שותה לצמאו מיד בתחילת הסעודה, או שצמא במהלך הסעודה מחמת ענין צדדי, כגון שרוקד בחתונה, נחשבת השתיה כחלק מהסעודה, ואין לברך עליה. ויש אומרים שמשקה אינו נחשב כחלק מהסעודה, ולכן דינו כדין מאכל הבא בתוך הסעודה ואינו חלק מהסעודה, שמברכים עליו ברכה ראשונה, וברכת המזון פוטרתו מברכה אחרונה. ויש אומרים עוד, שבכל פעם ששותים מים, או כל משקה שנהוג לשתות לשם רויה, בסעודה, צריך לברך. ולהלכה אין לברך, וכן המנהג. [סעיף ז, וס"ק כט, ל, לב, לג, לד ו־לט; ביאורים ומוספים דרשו, 36]
ארבע הדרכים לצאת מידי ספק בנוגע לברכה על השתיה בסעודה
כאמור, למעשה אין לברך על מים ורוב המשקאות בסעודה. אך כיון שהדבר שנוי במחלוקת, ראוי לצאת מהספק באחת מהדרכים הבאות: א. לברך לפני הסעודה על מעט משקה - דהיינו פחות מכזית, כדי שלא ליצור ספק חיוב ברכה אחרונה - ולכוון לפטור בברכתו את כל המשקאות שישתה בסעודה; ויש להקפיד שלא לברך על מים שאינו שותה לצמאו, או לשתות משקה אחר, כגון חלב או מיץ, שמברך עליו גם כשאינו שותה לצמאו. ב. לשתות יין בתוך הסעודה, ולפטור בברכת 'הגפן' את כל המשקאות (ראה לעיל סעיפים א'-ב'). ג. לברך 'שהכל' על מאכל שאינו חלק מהסעודה, כגון קוביית סוכר. ד. לשמוע ברכת 'שהכל' מפי אדם אחר הצריך לברך שהכל. [סעיף ז, ס"ק לז-לט, וביה"ל ד"ה ויברך וד"ה והמנהג; ביאורים ומוספים דרשו, 39 ו־44]
סלט פירות המוגש כמנת פתיחה - האם מברכים עליו ברכה ראשונה?
פירות המוגשים כמנת פתיחה בסעודה - יש אומרים שכיון שאינם באים אלא לתענוג בעלמא, אינם נחשבים כחלק מהסעודה, ויש לברך עליהם ברכה ראשונה. ויש אומרים שהם מעוררים את התאבון ונחשבים כחלק מהסעודה, ואין לברך עליהם. ויש אומרים שהדבר ספק, וראוי לברך עליהם לפני הסעודה. ורסק פירות נוזלי המוגש בתחילת הסעודה - אינו נחשב כמשקה, משום שלא נועד להרוות, אלא לתענוג, ויש לברך עליו ברכה ראשונה, אלא אם כן שותים אותו לרויה כמשקה, שאז אין לברך עליו. וגלידה וכיוצא בה, אף להסוברים שדינם כמשקה לענין ברכה אחרונה, אינם נחשבים כמשקה לענין זה, ויש לברך עליהם ברכה ראשונה, כיון שאינם חלק מהסעודה. [ביאורים ומוספים דרשו, 37 ו־43]