משחה הנבלעת בעור – האם מותר למורחה בשבת?

הדף היומי בהלכה כ' בתמוז - סימן שט"ז סעיף י'- סעיף י"א

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר לדרוך על בעלי חיים בשבת?

איזה בעלי חיים מותר להרוג בשבת? מה הדין לעניין הריגת פרעוש הנמצא על בשרו ועוקצו? ומה היא הדרך המותרת לשפשף רוק בשבת? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שט"ז סעיף י' – סעיף י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בעלי חיים הממיתים בנשיכתם, מותר להרוג אותם בשבת, ואפילו כאשר הם לא רודפים אחריו אלא הם בורחים ממנו, מותר להורגם, ובעלי חיים שלא ממיתים אבל הם מזיקים וכגון נחש ועקרב, הדבר תלוי, אם הם רצים אחריו, מותר לו להרוג אותם, אבל אם לא רצים אחריו אסור לו להרוג אותם, ולכאו' מדוע כשהם רצים אחריו מותר לו להרוג אותם והרי הם לא ממיתים? אלא טעם הדבר הוא, משום שהריגת בע"ח היא מלאכה שא"צ לגופה, ואין בזה חיוב של נטילת נשמה, וכיוון שזה רק איסור דרבנן, במקום היזקא לא גזרו רבנן, וכל זה טוב לדידן שאנחנו פוסקים שמלאכה שא"צ לגופה פטור, אבל לרמב"ם שחייב א"כ מדוע מותר להרוג בע"ח שלא ממיתים כאשר הם רודפים אחריו והרי יש בזה איסור דאורייתא? מבאר המ"ב, שצריך לומר בשיטת הרמב"ם, שמותר להרוג אותם רק במקום כזה שיש לנו צד שמא הם יהרגו אותו, וכיוון שזה ספק פיקו"נ מותר לו להרוג אותם, אבל באופן שבוודאי הם לא יהרגו אותו, לפי הרמב"ם אסור להרוג את אותם בע"ח שאינם ממיתים.

מוסיף המ"ב, זה הכל לגבי נחש ועקרב, אבל בע"ח קטנים כגון פרעוש שנשיכתם לא כואבת כ"כ כמו של נחש ועקרב, בזה אפילו כשהם על בשרו ועוקצים אותו, אסור להרוג אותם, כיוון שחז"ל לא התירו מלאכה שא"צ לגופה של נטילת נשמה כאשר מדובר בעקיצת פרעוש.

גם נחש ועקרב במקומות שהם לא ממיתים אלא רק מזיקים שאסור להרוג אותם כאשר הם לא רודפים אחריו, בכ"א מותר לו לדרוס עליהם לפי תומו, ואע"פ שבליבו הוא מתכוון להרוג אותם, בכ"א כיוון שלא נראה שהוא מתכוון להרוג אותם, יש בזה היתר, אבל צריך להראות את עצמו כאילו אינו מתכוון לכך, מפני מראית העין שמא יעמוד חבירו מהצד ויראה שהוא הורג בע"ח בשבת ולא יידע לחלק בין בע"ח שמזיק לבין בע"ח שאינו מזיק, ויחשוב שמותר להרוג בע"ח בשבת, ולכן הדורס יראה כלפי חוץ שהוא לא מתכוון.

אסור לשפשף רוק ע"ג קרקע משום חשש משווה גומות, ואין בזה משום ממרח שהרי לא רוצה את המירוח של הרוק אלא רוצה שהרוק ייבלע בקרקע, ומביא המ"ב מחלוקת בקרקע מרוצפת, האם יש בזה חשש של משווה גומות, ואומר המ"ב, שאם הרוק מונח ע"ג ספסל ודאי שמותר לשפשף אותו ואין בזה חשש של משווה גומות, ועכ"פ מותר לדורסו לפי תומו כיוון שאינו מתכוון למרח או להשוות גומות, ומותר משום מאיסותא, ואומר המ"ב, שאסור לו ללכת דווקא למקום הרוק כדי לדרוך עליו, אבל אם הולך לדרכו ואגב הוא רואה את הרוק ודורך עליו ומבליעו, מותר, ומביא המ"ב בשם המג"א, שבזמננו רוק אינו מאוס, אלא רק ליחה שיוצאת מהפה או מהחוטם הם מאוסים.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים