היום נלמד: הלימוד בלילה
יום חמישי ה' בתמוז תשע"ז
מה אמר ה'מגיד' ל'בית יוסף' על הלימוד לפני השינה?
חכמינו ז"ל הפליגו מאד במעלת לימוד התורה בלילה ובשכרו של הלומד, ומאידך, הפליגו מאד בעונשו של מי שאינו לומד בלילה. וכתבו ראשונים שצריך להקפיד על הלימוד בלילה יותר מאשר על הלימוד ביום. ואין כוונת הדברים, כמובן, שחובה ללמוד לאורך כל הלילה, אלא שחובה ללמוד לפחות לימוד מועט, ואף בלילות הקיץ הקצרים. ובנוסף, ישנה מעלה בלימוד לפני השינה, וכפי שאמר 'המגיד' ל'בית יוסף': "קודם השינה תקרא עשרה פרקים (של משניות) ובזה תתעלה נשמתך מעלה מעלה ותשיג כמה מדרגות וכמה מעלות טובות בהרהור אותן המשניות שקרית קודם השינה". ויש שכתב שאף שיש תלמידי חכמים הנוהגים ללמוד עד שעה מאוחרת ולקום בבוקר, עדיף לשכב לישון בשעה מוקדמת, ולעסוק בתורה לפנות בוקר, ובכך מכינים את הנפש לתפילה כראוי. [שו"ע רלח, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3-5]
האם על פי הקבלה מותר לומר תהלים בלילה?
על פי הקבלה אין לקרוא מקרא בלילה, מלבד בליל שישי, ובלילות שבת ויום טוב, ולכתחילה טוב לנהוג כן. והאחרונים הראו מקור לדבר בדברי חכמינו ז"ל במדרש על משה רבנו ע"ה, בהיותו ארבעים יום וארבעים לילה במרום: "מנין היה יודע משה אימתי יום? אלא, כשהקב"ה היה מלמדו תורה בכתב היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה". ויש שכתב שבקריאת מקרא בציבור יש להקל, ולכן נוהגים לקרוא 'משנה תורה' (ספר דברים) בציבור בליל הושענא רבה. ולימוד מקרא עם פירוש – מותר גם על פי הקבלה. ואמירת תהלים – יש אומרים שדינה כקריאת מקרא, ואף כשמתפלל על חולה; יש אומרים שלאחר חצות ניתן להקל; ויש שמצדד להקל אף לפני חצות. ומי שאינו יודע ללמוד משנה וגמרא, כי אם לקרוא מקרא – רשאי לקרוא מקרא בלילה. [שעה"צ רלח, א; ביאורים ומוספים דרשו, 7-8]
מתי ניתן להתפלל 'שמונה עשרה' של ערבית לפני קריאת שמע וברכותיה?
בתפילת שחרית ובתפילת ערבית צריך 'לסמוך גאולה לתפילה', דהיינו להסמיך את ברכת 'גאל ישראל' לתפילת 'שמונה עשרה'. ויש הבדל בין שחרית לערבית: בשחרית סמיכת גאולה לתפילה היא חובה גמורה, ודוחה את מעלת התפילה בציבור; ואילו בתפילת ערבית אין זו אלא מצוה לכתחילה; ולכן, מי שהגיע לבית הכנסת לאחר שהתחילו ערבית, ולא יספיק לקרוא את קריאת שמע עם ברכותיה עד שהציבור יגיע לתפילת שמונה עשרה – אם יוכל להתפלל לאחר מכן ב'מניָן' אחר, ימתין ויתפלל במנין האחר, כדי לסמוך גאולה לתפילה, ואם לא, יתפלל שמונה עשרה עם הציבור, ואחר כך יקרא קריאת שמע וברכותיה. וכשמברך ברכות קריאת שמע לאחר התפילה – יש אומרים שצריך להתחיל את הברכות מיד לאחר 'בָּרכו' הנאמר בסוף התפילה. [שו"ע רלו, ג, משנ"ב יא-יב, ושעה"צ ; ביאורים ומוספים דרשו, 30]