איסור הטלטול ברשות היחיד הגדולה מ'בית סאתיים'
* שטח המוקף מחיצות, וגדול מ'בית סאתיים' – אסרו חכמינו ז"ל לטלטל חפץ בתוכו לטווח של ארבע אמות, אלא אם כן מדובר בשטח שהוקף לצורך דירת אדם ולתשמישיו – אף שאינו משמש לשימוש מלא של דיור, וכגון חצר של בית מגורים, המיועדת לשימוש תכוף – שאז מותר לטלטל בה אף אם גודלו יותר מבית סאתיים.
* גודלו של 'בית סאתיים', שמותר לטלטל בתוכו אף כשאינו משמש לדירה, הוא 5,000 אמות רבועות. והסמיכו חכמים הלכה זו על מידות חצר המשכן, שזה היה שטחהּ וטלטלו בתוכה בשבת.
* שטח שגודלו יותר מ'בית סאתיים', והוא 'מוקף לדירה' – מותר לטלטל בתוכו בשבת. ואין ההיתר אלא כאשר בעת הקפת השטח כבר היה קיים בו בית מגורים, ואף פתחו לתוכו פתח מתוך בית המגורים.
* היכל בית כנסת ששטחו יותר מ'בית סאתיים' – נחלקו האחרונים אם מותר לטלטל בתוכו. ואם בית הכנסת עומד באזור המוקף לדירה, לכל הדעות מותר לטלטל בתוכו.
* שטח המוקף לצורך דירת בעלי חיים – יש אומרים שאינו נחשב כמוקף לדירה; ויש שנראה מדבריהם שנחשב כמוקף לדירה.
הוצאה ב'כוחו' מרשות לרשות
* שפיכת מים ברשות היחיד במרחק מה מרשות הרבים, באופן שהמים זורמים מעצמם כדרך כל מים הנשפכים, ומכוח זה יגיעו לבסוף לרשות הרבים הצמודה לרשות היחיד זו – הרי זו הוצאה ב'כוחו', ואינה אסורה מדאורייתא. אלא, שבאופן שבו יש לשופך עניין בכך שהמים יֵצאו לרשות הרבים, חששו חכמינו ז"ל שיבוא לשופכם ישירות לרשות הרבים, ויעבור על איסור 'הוצאה' דאורייתא, ולפיכך אסרו גם שפיכה ב'כוחו', דהיינו שאסרו עליו לשפוך את המים ברשות היחיד אף במרחק מרשות הרבים.
* שפיכת מים ב'כוחו' מרשות היחיד לכרמלית ולהיפך: יש אומרים שהואיל ואף שפיכה ישירה איסורהּ רק מדרבנן, לא אסרו שפיכה ב'כוחו' ויש חולקים, אך אף לדעתם לא אסרו זאת אלא בכרמלית שבתוך העיר, שעלולים להתבלבל בינה לבין רשות הרבים, ולבוא לידי שפיכה לרשות הרבים. ויש מהאחרונים שסובר שלדעת האוסרים, אסרו גם בכרמלית שמחוץ לעיר. ושפיכה ב'כוחו' מרשות היחיד לכרמלית, באופן שהמים יוצאים מזו לזו דרך 'מקום פטור' – לכל הדעות מותרת לכתחילה, ואף כאשר כוונת השופך לכך שהמים יֵצאו לכרמלית.
תעלה העוברת ברשות היחיד
* תְּעָלָה הנכנסת מרשות הרבים או מכרמלית, לרשות היחיד, ויוצאת אליהן מצידהּ האחר של רשות היחיד, דרך נקבים שבשולי מחיצות רשות היחיד – אם עומקו של חלק התעלה שבפנים עשרה טפחים לפחות ורוחבו ארבעה, ורוחב הנקבים שלושה – הוא נחשב ל'כרמלית'. ותעלה הנכנסת לרשות היחיד ואינה יוצאת ממנו, או להיפך – יש אומרים שחלק התעלה שבפנים טפֵל לרשות היחיד, ויש אומרים שדינו ככרמלית. ובכל האופנים בהם דין התעלה ככרמלית, נחלקו הפוסקים אם דין זה הוא רק בתעלה המלֵאה במים, או אף בתעלה ריקה.