הרב יהודה לב שליט"א, מח"ס 'לב המועדים'
משה רבינו תיקן שיקראו בתורה בשבתות ובשני וחמישי ובמועדי ישראל (רמב"ם הלכות תפילה פרק ב). מלבד זאת, ישנם עוד ארבע שבתות בהן נוהגים לקרוא פרשה נוספת, ואלו הן: פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה פרשת החודש (מגילה כט, א).
פרשת שקלים
פרשת שקלים היא הפרשה הראשונה מד' פרשיות, ונאמר בה תרומת השקלים שנתנו בני ישראל למשכן, וחיוב מחצית השקל לדורות. אמר קרא (במדבר כ"ח, י"ד): "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה", ו"חודשי השנה" מיותר לכאורה, למדו מכך חכמים שיש חודש בשנה, שצריך לחדש ולהביא בו את הקרבנות מתרומה חדשה, ומנין שחודש זה הוא חודש ניסן? – גמרינן (מגילה כט, ב, ר"ה ז, א) בגזרה שווה: "חודש" (דברים ט"ז, א'): "החודש הזה לכם" (שמות י"ב, ב') שהוא חודש ניסן, ומכיוון שכך היו אוספים לצורך כך מחצית השקל מכל אחד מישראל, ובכדי שיספיקו להביא עד ר"ח ניסן, היו מכריזים על כך כבר בר"ח אדר, וכדאיתא במשנה בשקלים (פרק א משנה א): "באחד באדר משמיעים על השקלים" (ט"ז תרפה א).
והטעם בא' באדר: "אמר הקב"ה, גלוי וידוע לפני שעתיד המן הרשע לשקול שקלים לאחשוורוש כנגד ישראל, לכן אמר למשה שיקדימו שקלי ישראל לשקלי המן" (מסכת סופרים פרק כ"א, ד').
טעם קריאתה
אנו משלמים פרים שפתינו בקריאת פרשת כי תשא, דכתיב בה ענין השקלים, ותחשב הקריאה כאילו קיימנוה בפועל ממש (משנ"ב תרפה ס"ק א).
טעם אחר: לזיכרון מצוות מחצית השקל (לבוש תרפה א, משנ"ב תרפה ס"ק א). טעם אחר: זכר לקריאת פרשה זו בבית המקדש (מקראי קודש סימן א).
חיוב קריאת פרשת שקלים: פרשת שקלים [ופרשת החודש] הווי מדרבנן (עיין שו"ע תרפה ז).
ויש שכתבו שאף שקריאת הד' פרשיות הוא מדרבנן, בכל זאת יש להיזהר בהן יותר מקריאת הפרשיות של כל השנה (א"ר תרפה כא בשם השל"ה ריש מסכת מגילה).
זמן הקריאה
בשבת שלפני ר"ח אדר, או בשבת שחל בה ר"ח אדר (מגילה כט, א, שו"ע תרפה א).
הטעם שנקראת בשבת הסמוכה לאדר ולא בר"ח עצמו, שבו משמיעים על השקלים, כמבואר במשנה בשקלים (פרק א משנה א): לפי שבשבת כל העם בטלים ממלאכתם ונאספים לבית המדרש, ושומעים חיוב שקלים, ואילו בחול לא שכיח רבים בבית הכנסת, ועוד חששו בחול מפני ביטול מלאכה (מועדים לשמחה פרשת שקלים סימן ה).
פרשת הקריאה: קוראים בפרשת כי תשא (שמות ל', י"א) שהיא מעניין השקלים, וקוראים מתחילת הפרשה עד פסוק ט"ז "לכפר על נפשותיכם" (שו"ע תרפה א).
סדר הקריאה
- חל ראש חודש אדר באחת מימי השבוע: מוצאים ב' ספרים, בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת השבוע, ובשני פרשת שקלים, ומפטירים בשקלים.
- ראש חודש שחל בשבת: מוצאים ג' ספרים, באחד קוראים ששה קרואים בפרשת שבוע דהווי תדיר, ותדיר (פרשת שבוע) ושאינו תדיר (פרשת שקלים) תדיר קודם. בשני קוראים לשביעי בקריאת ראש חודש, שהוא יותר תדיר מפרשת שקלים, ובשלישי מפטיר בפרשת שקלים (שו"ע תרפה א).
הפטרה
מפטירים במלכים (מלכים ב' פרק י"ב, א'): "בן שבע שנים – לכהנים יהיו" (שם י"ב, י"ז), והטעם: לפי שמוזכר בו עניין תרומת בני ישראל לבדק הבית (משנ"ב תרפה ס"ק ה).
הספרדים מתחילים מתחילת "ויכרות יהוידע" (שו"ע תרפה א), והטעם שמתחילים שם, אף ששם לא מוזכר מנדבות בדק הבית: כדי להשלים כ"א פסוקים (עורה"ש תרפה ג), שהוא מספר הפסוקים שצריך לקרוא לכתחילה בהפטרה (כמבואר טושו"ע רפד א).
כשחל ראש חודש בשבת: אין מפטירים בשל ראש חודש אף שהיא תדירה, והטעם: לפי שהפטרה של שקלים מדברת גם בעניין ראש חודש (אליה רבא תרפה יז בשם תשובות רמ"א לח ב). טעם אחר: משום שקראו באחרונה בשקלים, מפטירים מענין השקלים (משנ"ב תרפה ס"ק ג).
טעם אחר: שמה שאומרים להקדים התדיר, הוא רק בקריאת התורה ולא בהפטרה, לפי שד' פרשיות אלו קבועות מפי רבותינו, כהפטרת ראש חודש (שבלי לקט הקצר סימן כג).
הוצאת ב' או ג' ספרים
בשו"ע (תרפה א, ב) מבואר שמוצאים ב' ספרים, והטעם שמוצאים ב' ספרים: משום טירחא דציבורא, שלא יצטרכו להמתין בשעת גלילת הספר (שו"ע קמד ג), ואע"פ שפרשת השבוע ופרשת שקלים – כי תשא סמוכות הן, ולא שייך טירחא דציבורא, אעפ"כ מוצאים ב' ספרים, הטעם: כדי להחשיב את הקריאה ולפרסם הדבר, ומתוך כך ישימו לב שיש כאן קריאה מיוחדת (שערי ימי הפורים פרק א ו).
ויש שנהגו להוציא [בשבת שקלים] רק ס"ת אחד, והטעם: לפי שסמוכות הן, ואין צריך לגלול הרבה ואין בכך משום טירחא לציבור (הגר"נ אדלר רבו של החת"ס בספר נחל אשכול על האשכול ח"ב עמוד ו אות יא, וכן נהג הגר"ש סלנט עיין לוח א"י פרשת משפטים).