לפנינו מעשה מרגש המעובד מתוך 'ופריו מתוק', ויש בו כדי ללמדנו כמה גדול כח התחינה לבורא העולם וכי "קרוב ה' לכל קוראיו לכֹל אשר יקראהו באמת".
המעשה התרחש לפני מספר שנים: יהודיה יראת ה' מצרפת, הגיעה לגיל 38 כשהיא עדיין רווקה. במשך שנים רבות לא הצליחה למצוא את השידוך המתאים עבורה, והיא הפכה לשבורה ורצוצה. כשהגיעה לביקור אצל קרוביה בעיר נתיבות, סיפרו לה אודות הגאון רבי יששכר מאיר, ראש ישיבת הנגב, ויעצו לה שתלך להתברך מפיו.
האשה, שלא ידעה לדבר בלשון הקודש, הגיעה למעונו של הרב ופרצה בבכי קורע לב. לאחר שנרגעה סיפרה בכאב, בשפתה, אודות סבלה הנורא, וזעקה: "חברותי כבר עומדות להשיא את ילדיהם, ולי אין אפילו בעל… אני מאוד רוצה להקים משפחה ולגדל את ילדי לתורה. למה אגרע מקיום מצוות הבורא?!…".
אחת מבנות הבית ששלטה בצרפתית, תרגמה את דבריה. הרב שכאב את כאבה של האשה, הציע שתאמר מדי יום, למשך שלושים יום ברציפות, ארבעה פרקי תהילים: ח', י"ג, כ"ב ופרק נ'. דבריו תורגמו לאשה, והיא יצאה מהבית ובליבה תקווה שאולי סוף סוף תיוושע בזכות סגולת אמירת פרקי התהילים.
בבוקרו של היום השלושים ניצבה האשה שוב בפתח ביתו של הרב. בני הבית הודיעו לה שהיום אי אפשר להיכנס משום שהוא אינו חש בטוב, אבל היא התעקשה באומרה: "לאחר שישמע את הבשורה שבפי, אני בטוחה שירגיש טוב יותר". הניחו לה להיכנס והיא הודיעה לרב בהתרגשות (באמצעות המתרגמת): "עשיתי ככל אשר הורה לי הרב, ובסייעתא דשמיא, אתמול בלילה, בדיוק בליל השלושים מתחילת אמירת התהלים, התארסתי בשעה טובה ומוצלחת".
לא היה גבול לשמחת רבינו. הבשורה הטובה אכן גרמה לו להרגיש טוב יותר, והוא ביקש מבני הבית לשתות לחיים ולשיר לכבוד הכלה, ולאחר מכן הרעיף עליה מברכות פיו.
האשה עמדה לצאת מהבית, ולפתע פנתה אליה המתרגמת ושאלה אותה: "תאמרי לי בבקשה, האם אמרת את פרקי התהילים מידי יום כפי שאמר לך הרב?".
"בוודאי", השיבה.
המתרגמת הוסיפה להתעניין: "תסלחי לי על השאלה – האם את יודעת לקרוא בלשון הקודש?".
"לא", השיבה, "איני יודעת לקרוא".
"אם כן כיצד קראת את פרקי התהילים?!"
"עשיתי בדיוק כפי שאמר לי הרב" – סיפרה הארוסה – "הגעתי הביתה, לקחתי את ספר התהילים, חיבקתי אותו בזרועותיי והתחננתי: 'אנא, ריבונו של עולם, פרק ח', פרק י"ג, פרק כ"ב, פרק נ'… וסיימתי בתפילה נרגשת לבורא, במילים משלי, שירחם עלי ויזכה אותי להקים משפחה משלי. כך במשך כל שלושים הימים…".
פלאי פלאים. האישה התמימה זועקת מתוך שברון ליבה, ובשמים מצרפים את כל מילות הפרקים, והן מגיעות עד לכסא הכבוד, ובורא עולם שומע לבקשתה וממלא אותה.
('פניני עין חמד' ויצא תשע"ח)