הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א סיפר מה ששמע מד"ר צבי דיסטניק, רופא עיניים מבני ברק, שכמה שנים לפני פטירתו של הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל זכה לטפל בעיניו:
"לאחר אחד הטיפולים נשאר להגאון רבי מיכל זצוק"ל חוב קטן של כמה שקלים. הרופא אמר שהוא מוחל על החוב, אבל הגאון רבי מיכל לא הסכים. הוא עזב את המרפאה והבטיח שיחזיר את החוב.
"השעה הייתה לאחר חצות לילה, והנה דפיקות בדלת. ומי עמד בדלת? רבי מיכל בעצמו עם השקלים שנשאר חייב.
"'האם ראש הישיבה לא יכול היה להמתין למחר?' שאל הרופא. 'והאם ראש הישיבה היה צריך לבא בעצמו ולא יכול היה לשלוח שליח?'
"ורבי מיכל בענוותנותו השיב: 'כשיש לי חוב לבן אדם, אני לא סומך על אף אחד. אני רוצה להיות בטוח במאת האחוזים שהחוב הוחזר לבעליו'"
(מוסף שבת קודש אמור תשע"ג)