הרב יהודה לב שליט"א
"וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא מאי המלך בקונך וצא אמר
רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפלת הדרך ואמר רבי יעקב… כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך" (ברכות כט, א, ב ל, א).
הטעם שתיקנו לומר תפילת הדרך
לפי שדרך היא מקום סכנה, והשטן מקטרג בשעת סכנה, לכן יש לבקש מהקב"ה שישמרנו מהסכנה. טעם אחר: על פי דברי חז"ל שהדרך ממעטת את האדם מן הממון ומן השם (ירושלמי ברכות פרק ד הלכה ד), לכן תקנו ברכה שלא יתמעטו אלו הדברים (בראשית רבה פרשה לט).
טעם אחר: תפילת הדרך היא בקשת רשות מהבורא לצאת לדרך, ומנין ידע אם נתנו לו רשות? מבאר הצל"ח על דרך ר' חנינא בן דוסא (ברכות אין עומדין נ, ב), שאמר שאם תפילתו שגורה בפיו סימן שהתקבלה תפילתו, ה"נ אם יראה אדם שתפילתו שגורה בפיו – יצא ואם לאו אל יצא, והוסיף ונראה שלא כל אדם זוכה למה שזכה ר' חנינא בן דוסא, שישגיחו מן השמים תכף אם נתקבלה תפילתו, ולשאר האנשים אין שיגרת התפילה ראייה לטובה או להפך (צל"ח ברכות ל, א).
ברכת הדרך או תפילת הדרך
יש אומרים שברכת הדרך היא בגדר תפילה, ולכן אינה פותחת ב'ברוך', ורק משום שיש בה אריכות דברים חותמים בה ב'ברוך' (טור קי ו בשם פירוש ר"י), ויש אומרים שהיא ברכה כשאר ברכות (מהר"ם מרוטנוברג הובא בשו"ע קי שהסמיך אותה לברכה, ראב"ד תשובות ופסקים מד דהקשה מדוע אין בה הזכרת מלכות).
אמירה בלשון רבים
"וצריך לאומרה בלשון רבים" (שו"ע קי ד). הטעם שנאמרת בלשון רבים, כדי לכלול עצמו עם תפילת רבים דמתוך כך תפילתו נשמעת (לבוש קי ד, משנ"ב שם ס"ק יח). [ובידעבד אם אמר לשון יחיד יצא ידי חובה (משנ"ב שם), והטעם: לפי שהסיבה לאומרו בלשון רבים מפני שכולל בו את הציבור עם תפילתו, ותפלתו תהיה יותר מקובלת וסיבה זו אינה מעכבת מלצאת ידי חובה].
והטעם שאף ההולך יחיד אומר לשון רבים, ואינו נראה כדובר שקר, לפי שא"א שלא ילכו בכל העולם בדרכים (מחצית השקל קי י, האשכול תפילת הדרך).
זמן אמירתו
"כשהחזיק בדרך" (שו"ע קי ז), דהיינו שלא יאמר שעדין בתוך העיר אלא מחוצה לה, דהיינו משיוצא מהבית האחרון שבערי ועבר מעט יותר משבעים אמה, ושיעורו לחזו"א 45 מטר ולגר"ח נאה 35 מטר.
והטעם: לפי שיש חשש שאם יאמר בעיר מאיזה סיבה לא יצא לדרך ותהיה בירכתו לבטלה (א"ר קי).
צורת האמירה בעמידה או בישיבה
לכתחילה יש לעמוד מלילך כשיאמרנה (שו"ע קי ד, א"ר בשם השל"ה), והטעם: לפי שבמהלך אינו מיושב בדעתו כדי הצורך, ונחסר לו בכוונת הלב כברכת המזון (שו"ע קפג א-יא), טעם אחר: לפי שיש בה דין תפילה דבעי עמידה (שערי ברכה שער לא בשערי בינה ס"ק א). ואם היה רכוב אין צריך לירד (שם), והטעם שאין צריך לירד: לפי שירידתו ועלייתו הוי טירחא (משנ"ב שם ס"ק כג).
לפי זה ה"ה נוסע ברכב לכתחילה, יש לעצור הרכב ולומר ואין צריך לצאת מהרכב ולומר (הגרשז"א הליכות שלמה כא הערה 11). וכשאין יכול לעצור מפני שמסוכנת העצירה באמצע הדרך, או שהעצירה תטרידו, יאמר תוך כדי נסיעה.
ברכת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'
הטעם שברכת הדרך אינה פותחת ב'ברוך' אף שקימ"ל (ברכות מו, א) שכל ברכה החותמת ב'ברוך' פותחת ב'ברוך', מלבד ברכה הסמוכה לחברתה: כיון שחתימת הברכה בתפילת הדרך היא "שומע תפילה", וברכת "שמע קולנו" במקומה, דהיינו בשמו"ע, היא סמוכה לחברתה, ולכן אינה פותחת ב'ברוך' גם כשאומר אותה לעצמו (תלמידי רבינו יונה ברכות ב, א ד"ה אלא).
טעם אחר: לסוברים שתפילת הדרך אינה ברכה אלא תפילה, הכלל נאמר רק לגבי ברכה ולא לענין תפילה (פירש ר"י טור רכה).
טעם אחר: דדברי הגמ' (ברכות מו, א) שברכה שאינה סמוכה לחברתה פותחת ב'ברוך' הני מילי ברכות קבועות, ולפי שתפילת הדרך אין לה קבע, שהרי אין צריכים לאומרה בכל הדרכים אלא אם הולך פרסה – אינה פותחת ב'ברוך' (ראב"ד תשובות ופסקים).
וכעין זה כתב המאירי (בברכות מו, א ד"ה ברכות), שאותן הברכות אינן ברכות קבועות, אלא תקנו להרגיל את האדם לשבח את הבורא ולא דקדקו בהן.
טעם אחר: לפי שחכמים לא רצו שיאריך להתפלל במקום סכנה, לכן לא תקנו שיפתח ב'ברוך' וסגי בחתימה (ראבי"ה ברכות סימן פו).
טעם אחר: לפי שתפילת הדרך הוי ברכה קצרה שאינה פותחת ב'ברוך' (רשב"א ברכות יא, א כט, ב).
להסמיך לחברתה
יש להסמיך ברכת הדרך לברכה, כדי שתהיה סמוכה לחברתה (משנ"ב קי ס"ק כח) מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', אע"פ שחותמת 'ברוך'. יש שמחמת כן החמירו להסמיך את אמירת תפילת הדרך לברכה אחרת (מהר"ם מרוטנבורג).
להסמיכה לברכה, כגון שיאכל או ישתה איזה דבר, ויברך ברכה אחרונה או שיעשה צרכיו ויברך' אשר יצר' ואחר כך יאמר תפילת הדרך. וכשא"א להסמיך ברכה – יאמר בלי סמיכה (שו"ע ומשנ"ב קי ה).
יש אומרים: שיכולים לסמכה לברכה שלפני האכילה, כגון לברך על סוכריה (לקט הקמח החדש קי) אך עדיף לסמכה לברכה שלאחריה (הגשז"א הליכות שלמה פרק כא).
ויש שלא הקפידו לסמוך לחברתה: וכן מובא שהחזו"א ובעל הקה"י זצ"ל, היו אומרים תפילת הדרך מבלי להסמיכה לברכה אחרת (אורחות רבינו עמוד סא).
לשליחת תגובות לכותב הטור הרב יהודה לב,
כתבו ל: [email protected]