מעשה שהיה אצל הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע בשנים שעדיין היה דר בזוועהיל.
היה זה באמצע יום שמיני עצרת – שמחת תורה. לפתע פשטה השמועה כי צבאם של הרוסים הגיע אל תוככי זוועהיל, ובין אנשי הצבא היו הרבה יהודים, והללו לא אכלו ולא שתו כדבעי.
תיכף פנה רבי שלומ'קה אל הגה"ח ר' יוסל קאז'ליק זצ"ל ואמר לו: מהר קח את השק ועבור עמו בכל בתי העיר לאסוף דברי מאכל עבור החיילים היהודים.
אמר לו ר' יוסל: "מיד אחר ה'הקפות' אעשה כדברי הרבי".
אך רבי שלומ'קה לא הסכים, ואמר: התורה הקדושה תגיל ותשמח גם בלעדי השתתפותך בהקפות, ואילו אנשי הצבא היהודים רעבים כבר עתה, ובמה ישיבו נפשם?
ואכן, ר' יוסל לא התמהמה ועשה על אתר כציווי הרבי.
משחזר ר' יוסל לבית המדרש ובידו שק מלא עד גדותיו בדברי מאכל שתרמו בני העיר לצרכם של אותם יהודים, אורו פניו של רבי שלומ'קה. הוא מיהר ולקח את השק, הניחו על כתפיו והחל לרקוד עמו 'הקפות' סביב הבימה…
כל כך היה חשוב ונכבד אצלו כבודם של בני ישראל, והדאגה לצרכיהם.
(באר הפרשה)