יום רביעי ט' בטבת תשע"ח
האם ניתן לקרוא את ההפטרה לפני קריאת התורה?
תקנת הקריאה בנביא לאחר קריאת התורה – 'הפטרה' – מקורה במנהג שנהגו בזמן שגזרו הגויים על ישראל שלא יקראו בתורה, והיו קוראים בנביא עם שבע עליות כעין קריאת התורה; וגם לאחר שבטלה הגזרה, נותר מנהג הקריאה בנביא במקומו. ותיקנו שהעולה למפטיר יברך שבע ברכות – שתים לפני הקריאה בתורה ולאחריה, אחת לפני ההפטרה, וארבע לאחריה - כנגד שבעת העולים לתורה. ועוד תיקנו, שאסור לקרוא בציבור את ההפטרה בברכותיה ללא קריאת התורה לפניה; ואף יחיד ששמע את ההפטרה ללא קריאת התורה, מוטב שישמענה שנית לאחר שישמע קריאת התורה. [שו"ע רפד, א, משנ"ב ב-ג, וביה"ל ד"ה אבל; ביאורים ומוספים דרשו, 6]
האם יש עדיפות לקריאת הפטרה מתוך ספר נביאים שלם מודפס?
לדעת רוב הפוסקים אין חובה לקרוא את ההפטרה מתוך ספר הכתוב על גבי קלף כדין ספר תורה ומגילות, וניתן לקוראה מתוך ספר מודפס; וכן מנהג רוב ישראל. ואף אם הספר אינו מדויק לחלוטין בקרי ובכתיב, נתין לקרוא מתוכו. ולדעת רבים מגדולי האחרונים עדיף לקרוא מתוך ספר נביאים שלם מודפס, או תנ"ך שלם, כנהוג; אך יש אומרים שאין הבדל בין ספר שלם מודפס להפטרה הנדפסת בחומש. ויש שנהגו לקרוא בספר הכתוב על גבי קלף אשר מכיל את ההפטרות בלבד, ונחלקו הפוסקים אם יש לספר זה עדיפות על פני ספר מודפס. [משנ"ב רפד, א, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]
במקום שקוראים הפטרה מתוך קלף – האם צריך להמתין עד שיביאוהו?
כאמוּר, מנהג רוב ישראל לקרוא הפטרה מתוך ספר מודפס, אולם, יש מגדולי האחרונים שהנהיגו לקרוא מתוך ספר הכתוב על גבי קלף, וכן נוהגים כיום בקהילות רבות. וכתב המשנה ברורה שהנוהגים כן אשרי חלקם, כי יש פקפוקים הלכתיים בקריאה מתוך ספר מודפס. ובמקום שנוהגים לקרוא מתוך קלף, ואירע שצריך להמתין עד שיביאוהו ממקום אחר – יש אומרים שכדי למנוע 'טירחא דציבורא' יקראו מתוך ספר מודפס, ויש אומרים שבודאי הציבור מוחלים על כך, ומתרצים להמתין כדי לקיים את מנהגם. [משנ"ב רפד, א, ושעה"צ ד; ביאורים ומוספים דרשו, 3]